ההתרגשות בשיאה אצל כל אוהדי הכדורגל, כל אחד יש את הזיכרון הראשון שבו הוא התאהב בענף הזה. גביע העולם בצרפת בשנת 1998 הוא הזיכרון הראשון שלי
“אני את שלי עשיתי”: למה שחקנים פורשים מהנבחרת?
נבחרת לאומית היא המקום של הספורטאים להודות על הזכות לשחק ולהתפרנס מהענף שהם כל כך אוהבים, לפחות על הנייר. בפועל, הספורטאים מנצלים את הנבחרת למקפצה אישית ופורשים כשמיצו // דעה
להיות אוהד בית”ר ולחלום לאהוד קבוצת כדורגל
אוהדי בית”ר איבדו לא מזמן את תואר האליפות, את הגביע ועכשיו גם את העיסוק בכדורגל. הכנסת טראמפ לשם הקבוצה ממשיכה את הקו הפוליטי המאוס – הגיע הזמן להיפטר מההשתייכות הפוליטית ואולי גם אז יגיעו ההישגים
למכללת ספיר אסור להכניס כלבים, גם לא במצב חירום
מצופה ממוסד אקדמי שממוקם בעוטף עזה לגלות רגישות מסוימת גם כלפי ההולכים על ארבע שסובלים גם הם מהמצב הביטחוני. אבל לא ציפיתי לסירוב חד משמעי להתיר כניסת כלבים למכללה – זה מאכזב // דעה
מצעד הדגלים בא להראות מי בעל הבית
מצעד הדגלים, אירוע השיא של יום ירושלים הפך ממאורע חגיגי למפגן התרסה מלא שנאה. אסור לאפשר לצועדים לעבור ברובע המוסלמי // דעה
חגיגות יום ירושלים: לא לדתיים בלבד
הבירה חוגגת היום 51 שנים לשחרורה, אך לא כולם יחוו את השמחה האדירה הזו ויהיו כאלה שאפילו לא ידעו מה פשר השמחה. מאיפה זה מגיע?
שבת בטדי: להכיר מחדש את בית”ר ירושלים
בפעם אחרונה בה הגעתי לטדי הייתי בת 6. מעבר לכך שכדורגל הוא לא חלק מהחיים שלי, הסטריאוטיפים על אוהדי בית”ר לא עודדו אותי ללכת למשחקים. אחרי שנה עם חבר שלי, החלטתי להכיר מחדש את אהבתו הראשונה, רגע לפני גמר הגביע
פרס ישראל 2018: פרס לחיזוק האתוס הצבאי בחברה מיליטריסטית
איך קורה שמרים פרץ, שבניה נהרגו בשירותם הצבאי, זכאית לפרס ישראל? היא היתה זוכה בו גם אם הם לא היו נהרגים? הפרס הזה הוא עדות לשתי הפרות הקדושות שמעיבות על החברה בישראל: הדת והצבא // דעה
אחרי שנתיים וחצי בעוטף עזה – הגיע הפחד
אחרי תקופה רגועה בה סג’עיה העלתה בעיקר מחשבות על מה קורה שם, “הצעדות לגדר” הפרו את האידיליה. החלום על שלוש שנים של שקט מתחיל להתנפץ, פתאום זה קרוב ומרגיש אמיתי יותר // טור אישי
יהושוע ובתיה פרץ. סבא וסבתא שלי. ניצולי שואה
זיכרון השואה מלווה אותי ואת משפחתי מדי יום בעיקר בגלל שם משפחתי שאופייני ליוצאי מרוקו. סיפורו של סבא יהושוע פרץ, ניצול שואה מרומניה // טור אישי