מאיה זינשטיין היא כמו כולם. יוצרת הסרט “בית”ר טהורה לעד”,שהוצג ב-yes דוקו בפברואר האחרון שמציג את עונת 2012-2013, היא כמו כל העיתונאים שניזונים מבית”ר ירושלים ומבקרים את התנהלות האוהדים, אך מפחדים בתוך תוכם שבית”ר ירושלים תהיה קבוצת כדורגל רגילה, בלי מלחמות פוליטיות ודתיות. כי אין מה לעשות, זה המנוע שלהם להמשיך ליצור. הכותרות שמספקת הקבוצה, בחסות “לה פמיליה”, לא מפסיקות להגיע, ובתקשורת מרוצים.
מהגנה להתקפה: הגיע הזמן לפעול נגד “לה פמיליה”| דעה
תארו לעצמכם, שביום אחד אין יותר מלחמות בין קהל הקבוצה להנהלת הקבוצה, תארו לעצמכם ששחקנים ערבים משחקים בבית”ר באין מפריע, מה יקרה אז? מה יעשה כתב ערוץ הספורט, מוטי פשכצקי, וכתב אתר ONE גיא בן-זיו שמסקרים את בית”ר ירושלים? אולי כתבה או שתיים על השינוי בבית”ר וזהו. ייגמר העניין. תיגמר להם העבודה. לכן, שימור המצב הקיים טוב לתקשורת, טוב לכתבים, טוב לביזנס. הוא פחות טוב לקבוצה ולאוהדים.
זינשטיין חכמה. הסרט שלה זכה בפרס הבימוי הטוב ביותר לסרט תיעודי ובפרס העריכה הטובה ביותר. היא בנתה את הסרט בצורה שמבקרים ואנשים רבים שלא מכירים את הדינמיקה בקרב אוהדי בית”ר ירושלים, יגידו לה שעשתה סרט מופלא שמביא את הסיפור של מאחורי הקלעים ומעניק מספיק זוויות הוגנות. זה לא נכון.
ראשית, זינשטיין לא חידשה דבר. כל מי שהכיר מעט את אותה עונה איומה של בית”ר ירושלים, ידע על הכל. הוא ידע שהבעלים ארקדי גאידמק הפסיק להשקיע בקבוצה כי לא נבחר לראשות עיריית ירושלים, הוא ידע שבית”ר הפכה לכלי שלו ושאין לו מושג בכדורגל. הוא ידע שהבאת שחקנים מוסלמים לא היה מהלך מקצועי של המאמן. הכל היה ברור וידוע. אז מה החידוש?
בחלק הראשון של הסרט, זינשטיין כותבת: “עבור אוהדיה השרופים, בית”ר היא הרבה יותר מקבוצת כדורגל”. באמת? שאלת את אוהדי הפועל תל אביב השרופים מהי הקבוצה בשבילם? או את אוהדי בורוסיה דורטמונד הגרמנית? את באמת חושבת שיש אוהדי כדורגל שרופים שרואים אחרת את קבוצת הכדורגל שלהם? אחדש לך: לא. כל אוהד שרוף, רואה ומרגיש שקבוצת הכדורגל אותה הוא אוהד, היא הרבה יותר מקבוצת כדורגל.
מבקרי סרטים יבואו ויגידו כל הכבוד על כך שהביאה גם זווית של אוהד שפוי. מי שמכיר את האוהד השפוי לכאורה, ד”ר איציק אלפסי, יודע שאחרי אותה עונה הוא הלך והקים קבוצה אחרת (בית”ר נורדיה). אז לקרוא לו “אוהד שפוי” זה קצת מצחיק. שפוי – אולי, אוהד – פחות.
מה גם, שרוב הטקסטים שנשמעו מאוהדי בית”ר ירושלים, נשמעו מראיונות שערך עימם השדר והמגיש מאיר איינשטיין ז”ל. מבמאית שמלווה את בית”ר ירושלים עונה שלמה ועושה סרט רציני על הקבוצה, הייתי מצפה להשיג חבר בארגון “לה פמיליה”, וכן אוהד שלא מתיימר להקים קבוצה אחרת, משהו כמו נומה ועוזי “גופיה” כדי שיתנו לה זווית אמיתית על קהל הקבוצה. בכל זאת, הסרט עוסק בקהל, מן הראוי שקולו יישמע. אם נומה ועוזי גופייה אלו שמות שזרים לה (ולא אתפלא אם כן), אזי היא עשתה עבודה עיתונאית כושלת.
