שנת הלימודים החלה לפני כחודש וחצי ואיתה מצוקת החניה בחניון שער האקדמיה במכללת ספיר. כתוצאה מהמחסור במקומות החניה בשער אקדמיה, סטודנטים חונים במקומות אסורים, חוסמים כלי רכב אחרים ומעכבים את התנועה. למרות העומס, סטודנטים רבים ממשיכים להחנות באקדמיה בזמן שבחניון שער תקשורת ישנם עשרות מקומות פנויים.
“אנשים חוסמים חניות שלמות”, אומרת אפרת רפאלי, בת 26, סטודנטית שנה ג’ לתקשורת. רפאלי מספרת על מקרה בו מכוניתה נחסמה על ידי שתי מכוניות כך שלא יכלה לצאת מהחניה, “קראתי למשטרה אבל המשטרה לא הצליחה להשיג אותם”. לדבריה, השוטרים הסבירו שהם לא יכולים לתת דוחות חניה, מכיוון שזוהי חניית עפר הנחשבת לחניה לא מוסדרת, “יצא שחיכיתי במשך שעה. בסוף הלכתי והשארתי את הרכב במכללה”.
גם יובל גבע, סטודנטית שנה ב’ בתקשורת, מתמודדת עם מצוקת חניה בחניון שער האקדמיה. “המצב בחניון יותר גרוע מבשנה שעברה. אנשים חונים בצפיפות אחד על השני ודופקים אחד לשני את המכוניות”, היא מתארת.
אפרת רפאלי: “מאז המקרה אני חונה רק בשער תקשורת עכשיו, למרות שאני לומדת בצד של שער האקדמיה”
בניגוד לשער האקדמיה, בשער תקשורת כמעט תמיד יש מקומות חניה פנויים. “מאז המקרה שלי הפסקתי להחנות את הרכב שלי בשער האקדמיה”, אומרת רפאלי. “אני חונה רק בשער תקשורת עכשיו, למרות שאני לומדת בצד של שער האקדמיה”, היא מוסיפה.
רפאלי היא לא הסטודנטית היחידה שמעדיפה להחנות את הרכב שלה בשער תקשורת. “כל פעם שאני מגיע לחניון של שער האקדמיה, אני מצטער שנכנסתי לשם”, אומר איציק קלפי, סטודנט שנה ג’ לתקשורת, “בסוף יוצא שאני תמיד נוסע לחניה בשער תקשורת”.
שער תקשורת רחוק? “מעדיפה להתעמת עם החניה”
עם זאת, יש סטודנטים רבים שמעדיפים להמשיך להחנות באקדמיה ולא בשער תקשורת. הסיבה לכך, אומרת גבע, היא המרחק מהחניון של שער תקשורת לבניינים בצד של האקדמיה. “שער תקשורת נמצא בצד השני של המכללה, רחוק מאיפה שאני לומדת”, היא מסבירה, “אז אני כבר מעדיפה להחנות באקדמיה ולהתעמת עם החניה”. מבדיקת “ספירלה” עולה כי זמן ההליכה הממוצע מהחניון של שער תקשורת לכניסה של בניין האקדמיה הוא כעשר דקות. כלומר, ייתכן כי הפתרון המעשי והמהיר ביותר למצוקת החניה בשער האקדמיה הוא כמה דקות הליכה.
אגודת הסטודנטים: “כרגע אנחנו לא רוצים שהסטודנטים ירכשו את החניה בכסף. לכן, אנחנו מעדיפים להשאיר את המצב כמו שהוא”
שיר גלילי, דוברת אגודת הסטודנטים, אומרת כי היה ניסיון של אגודת הסטודנטים לטפל במצוקת החניה. לדבריה, לפני כחצי שנה ניסו לשפץ את החניה ולהרחיב את השטח אך מועצת שער הנגב, בעלת השטח, דרשה תשלום עבור החניה. “כרגע אנחנו לא רוצים שהסטודנטים ירכשו את החניה בכסף. לכן, אנחנו מעדיפים להשאיר את המצב כמו שהוא”, אומרת גלילי. “יחד עם זאת, המכללה תדרוש מראות גדולות לעיקולים בחניה כדי שיהיה שדה ראייה טוב יותר בחניה”, היא מוסיפה.
לשאלה אם היתה מוכנה לשלם עבור חניה מסודרת, השיבה רפאלי בשלילה. “למה שאני אשלם על חניה? אני בספיר, אני בדרום, אני לא נמצאת במרכז העיר. יש פה מלא חניה, רק צריך להסדיר אותה”. לדבריה, המכללה יכולה לטפל בחניה גם בלי להרחיב את השטח. החל מהתקנת שלטים חדשים המבהירים היכן מותר או אסור להחנות, “קודם כל שיתחילו להחליף את השלטים הישנים שבחניה”.
ומה קורה במכללות אחרות באזור? במכללות אחווה ואשקלון נדרשים הסטודנטים לשלם עבור החניה בתוך המכללה ובמכללת סמי שמעון, מלבד התשלום, החניה היא לחברי האגודה בלבד וגם זאת רק לאחר שזכו בהגרלה. כך שבספיר המצב טוב יחסית.
