נהגת הריקשה מירי סובר. צילום: ניצן בן סירא

מטיילים עם הריקשה: היוזמה שמנגישה את המכללה

“הריקשה” הוא פרויקט של היחידה למעורבות חברתית במכללת ספיר שבמסגרתו סטודנטים נרתמים למען סטודנטים אשר זקוקים לסיוע בניידות והנגשת המכללה (נכים, נשים בהריון, אוכלוסייה מבוגרת וכד’). “מעבר למלגה, יש את המעשה הטוב והוא לעזור לאלה שקשה להם להגיע מכיתה לכיתה. אנחנו מקבלים כסף, אך גם הרבה הערכה וסיפוק בלב”, מספרת מירי סובר המשתתפת בפרויקט.

השיפוצים במכללה: אפילו מרכז הנגישות אינו נגיש

צילום: ניצן בן סירא

משמרת בריקשה

אז איך זה עובד? “אנחנו צוות של חמישה אנשים, סטודנטים ממגוון תארים במכללה. מי שבמשמרת נמצא עם הטלפון הנייד של הריקשה, ואם ויש סטודנט שצריך הסעה הוא יוצר קשר עם אותו מספר”, מספרת סובר. “בעלי המוגבלויות במכללה מעבירים בתחילת השנה את מערכת השעות שלהם לליאור, האחראי על הפרויקט, והוא מתאים את המשמרות לפי הנסיעות הדרושות”. המשמרת היא לאורך כל יום הלימודים במכללה – מה שאומר שגם באמצע שיעור היא צריכה לצאת לריקשה. “המרצים בדרך כלל מקבלים את זה בהבנה רבה ואין להם בעיה שאצא באמצע השיעור”.

הצטרפתי לסובר לנסיעה בריקשה, בה אספנו את ספיר – סטודנטית במכללה שסבלה מכאבים מפציעה. “אני מכירה את מירי וראיתי אותה עושה סיבוב עם הריקשה, אז עצרתי אותה”, אומרת ספיר.”יש כאלה שאולי יתביישו לעלות על הריקשה לנסיעה, אני לא מתביישת וזה באמת עוזר לי”.

צילום: ניצן בן סירא

סובר מספרת שבין הנסיעות היא נתקלת בסטודנטים בעלי מוגבלויות שלא מכירים בפרויקט, “בין טלפון לטלפון אנחנו עושים סיבובים במכללה ולפעמים מוצאים מישהו שצריך עזרה ולא מודע לכך שיש הסעות בריקשה. אנחנו בקשר גם עם “תא סמ”ן – סטודנטים מנהיגים נגישות שאחראי לנושא הנגישות של הסטודנטים בעלי המוגבלויות במכללה, הם דואגים להפנות את הסטודנטים בעלי המוגבלויות אלינו”. לדבריה, “יש כאלה שמתביישים לבקש עזרה, אז אני מציעה להם טרמפ. יש מקרים בהם סטודנטים מעדיפים שניקח אותם עם כיסא הגלגלים, זו בחירה אישית שלהם”.

“הפרויקט גרם לי לפקוח את העיניים ויותר לשים לב לאנשים שצריכים עזרה”, מוסיפה סובר, “היום אני הרבה יותר מודעת לצרכים שלהם ולכך שאני יכולה לעזור. זה פקח לי את העיניים, אני הרבה יותר רואה אנשים שזקוקים לעזרה ואני ניגשת אליהם”.

סגור לתגובות.