אבירם רוזנפלד, סטודנט שנה ג’ לתקשורת, בן 27, הוא מועמד רשימת “דוגרי” לראשות אגודת הסטודנטים במכללת ספיר. בראיון איתו הוא מספר על “דוגרי”, מערכת הבחירות וההתמודדות מול “סברס”.
למה החלטת לרוץ לתפקיד ליושב ראש האגודה?
קודם כל בגלל שאני מאמין שיכול להיות טוב יותר. אני מאמין שהאגודה יכולה ליצור מכלול חיים שלם, לא רק בשעות הלימודים. מהבוקר ועד הערב האגודה מלווה את הסטודנט. אין את המעטפת הזאת היום. יש המון דברים טובים אחרים, אבל המעטפת הזאת לא קיימת. חשוב לזכור שהאגודה יכולה להיות מעורבת בהמון דברים, אבל זה לא רק העשרים חבר’ה שנמצאים ועובדים בה, אלא כל הסטודנטים, זה 6,000 אנשים שצריכים לעמוד על הזכויות שלהם. אסור להתבלבל, בסוף הסטודנטים משלמים פה כסף ולהם הזכות המלאה לקבל את כל מה שמגיע להם. בין היתר חשוב שסביבת הלימודים תהיה כיפית, נעימה ונוחה. זה אומר גם להשקיע ולהביא אירועי תרבות רבים ומגוונים שפונים לכל הקהלים במכללה, וזאת הסיבה.
הבחירות לאגודת הסטודנטים: סיקור נרחב ב”ספירלה”
איך גייסת את הנציגים של הרשימה שלך?
התחלתי מנגה הסגנית, אותה אני מכיר כבר ארבע שנים. משם המשכתי לאט לאט דרך אנשים שונים שהמליצו לי על אנשים אחרים וככה הגעתי אליהם. מי שבחרתי זה מי שראיתי שבאמת איתנו וה”אני מאמין” שלהם דומה לשלי. צריך לעשות סדר, יש בחירות לוועד ויש מינוי. חברי הרשימה לא מתמודדים מראש לתפקיד באגודה. המתמודדים כעת משתי הרשימות הם מתמודדים לוועד של האגודה. הוועד הוא גוף שמפקח על תפקודו של היושב ראש, על התקציב, על הגוף שנקרא “אגודת הסטודנטים”. אני מזמין את כולם לקרוא בעמוד הפייסבוק שלנו שם מסופר על כולם. בגדול הם כולם אנשי שטח, עשייה, שמשתתפים בפעילויות של המעורבות החברתית, ושל “תוצרת הארץ”, שעובדים למען החברה והסטודנטים האחרים.
מה יש לך להגיד לקהל של הסטודנטים הבדואים, סטודנטים שבאים מבאר שבע או מהמרכז, ופחות מרגישים קשורים ומחוברים לפעילויות שמחוץ לשעות הלימודים?
קודם כל, נפגשנו עם סטודנטים מבאר שבע, ועם סטודנטים מהחברה הבדואית, ובאמצעותם בנינו את המצע שלנו. נפגשנו עם אנשים מכל המקומות ומכל הקהילות, שאלנו אותם מה מפריע להם ומה אפשר לתקן. מבחינת מענה באירועי תרבות, אני לא שונה מכל הסטודנטים ואני לא יודע מה נכון או לא נכון, ומי שיהיה ראש מדור תרבות אותו דבר. זה לא יהיה קשה מדי לעשות סקר ולשאול את קהל הסטודנטים לפני אירועים מתוכננים, בצורה דמוקרטית, ובגדול אירועי התרבות הם משהו שמתוכנן מראש בהתאם ללוח השנה. זה מתקשר גם למצע שלנו ולאמונה שלי, אני מאמין בהכרעה של הרוב. אני חושב שגם בהקשר לחברה הבדואית ומי שמרגיש שהוא לא זוכה להשתתף באירועים של האגודה, כמו הסטודנטים בלימודי הערב או בימים יותר חלשים, או ההנדסאים, אז גם לזה יש לנו פתרונות. לייצר אירועים לפי מחלקות או אירועים לחברה הבדואית באופן ספציפי. אנחנו מאמינים שכמו שהלימודים פה הם מראשון עד שישי מבוקר עד ערב, ככה האגודה צריכה להיות זמינה. אני בתור סטודנט לתקשורת שלומד בבניין אקדמיה ארבע שעות שבועיות, מקבל יותר מסטודנט שלומד בבניין הנדסאים, והמצב הזה לא תקין. בקשר לסטודנטים מבאר שבע או אשקלון ואשדוד, אני חושב שעניין הנגישות הוא עניין קריטי, האגודה צריכה להיות נגישה לכולם ולא רק בשדרות ובקיבוצים שמסביב. זה נוגע גם לסטודנטים מנתיבות ואופקים, יש פה סטודנטים מכל אזור הדרום, ולכולם מגיע יחס שווה.
יכולת לסיים את הלימודים השנה, למה בכל זאת החלטת להישאר ולהתמודד לראשות האגודה? זאת מטרת שליחות אישית? משהו שאתה רוצה לתקן? זה משרת מטרה עתידית שלך?
המטרה פחות מעניינת אותי. יש את הקטע הזה שאומרים שעושים את זה בשביל שורה בקורות חיים, אז אני את השורה הזאת כבר השגתי מהעבודה הקודמת שלי ככה שזה פחות מעניין אותי. אני באמת מרגיש שזה משהו שצריך לעשות אותו וזה משהו חשוב, ואנשים צריכים לעשות אותו ואם לא אני אז מי שייבחר.
איך אתה מסכם את הקמפיין של לפני הבחירות?
אני חושב שהיה קמפיין מוצלח, אני חושב שהבאנו דברים חדשים, כמו זה שחשפנו איך הדברים עובדים, כמו למשל מה הוא תקציב האגודה. אני חושב שבהיבט הזה גם אם נבחר וגם אם לא, זה מה שחשוב, הצלחנו לייצר פה קצת אווירה אחרת. אני מקווה שנצליח גם להוציא יותר סטודנטים להצביע, כי בסוף יש זכות דמוקרטית וצריך לממש אותה. שמרנו על כבוד, לפחות מבחינתנו, לא ירדנו להכפשות ולא ירדנו לפסים אישיים, גם חברי הרשימה שנייה שמרו על הגינות ולא ירדו לפסים אישיים, אנחנו זוכרים מה היה בבחירות הקודמות ולאיזה מצב זה הוביל, ובזה אנחנו מאמינים. שנה הבאה אני מקווה שלא יהיו רק מועמדים בנים, שיהיו גם מועמדות לתפקיד יושב הראש. ושיהיה בהצלחה ואני בטוח שנעשה את העבודה על הצד הטוב ביותר, ושיהיה בהצלחה לשני הצדדים.
