“בשבילה גיבורים עפים”, הסדרה שהסתיימה לפני כשבועיים ושודרה ב”קשת”, עוסקת בנושא שלא מרבים לעסוק בו בתקשורת המרכזית בישראל: פוסט-טראומה. אביב (תומר קאפון), הגיבור המרכזי של הסדרה, נושא עמו פוסט טראומה מקרב לקראת סיום מלחמת לבנון השנייה. לאורך הסדרה הצופים עוברים איתו את התמודדות ההשלכות של הפוסט טראומה.
הסצנה הראשונה שמכניסה אותנו לחייו של אביב, מתחילה בכך שרואים אותו מתעורר לאחר שהרטיב בלילה במיטתו, ולאחר מכן בפגישותיו עם פסיכולוגית וההתמודדות עם אמו ובת זוגו.
העיסוק בנושא הפוסט-טראומה בעקבות הצבא הוא נושא שלא התעסקו בו מספיק בפריים טיים הטלוויזיוני בעבר. כחברה שמקדשת את החיילים, בישראל נוהגים להתעלם מאותם פצועים בנפש, למרות שהפציעה הנפשית מלווה אותם בכל חייהם. הפגיעה בנפש יכולה להתבטא במגוון אופנים, כפי שראינו בסדרה בדמותו של אביב שפתח לנו צוהר לעולם פגועי הנפש מהצבא. ולו רק בשביל כך, שווה היה לצפות בסדרה.
כחברה רוויית מלחמות, הלומי קרב, ופוסט-טראומתיים הם חלק מהנוף הישראלי. כנראה שרובנו מכירים מישהו או מישהי שנפגעו בנפש וסוחבים איתם את הפציעה עד היום, בין אם אנו מודעים לזה או לא. אסור לנו להשאירם מאחור, הרי שהם יצאו לקרב בשביל להגן עלינו וכדי שנוכל להמשיך בשגרת חיינו. לכן, לאחר 70 שנה, מוטלת עלינו כחברה, לקבל אותם, ולפעול למען שילובם בחיים הנורמטיביים, מעבר לטיפול הפסיכולוגי והפסיכיאטרי אותו הם מקבלים ממשרד הביטחון.
