"מותם של פועלים נובע בעיקר מרשלנות הקבלנים". אילוסטרציה: ליאורה בן צור

שטח הפקר: מתחילת השנה נהרגו 28 פועלי בניין

מנתונים שהתפרסמו ב"קו לעובד"  עולה כי בסך הכל נפצעו 111 פועלים בדרגות פציעה בינוני-קשה מתחילת השנה. עו"ד ישראל אסל: "אף אחד לא רוצה לרשום שמות של קבלנים, זה יכול להתגלגל לכדי תביעות השתקה"

מאת אושרי יעקב ואוסנת ווסאי

המגמה מהשנים האחרונות ממשיכה: 28 פועלי בניין נהרגו במהלך השנה, 30 נפצעו קשה ו-81 נפצעו בינוני. כך עולה מתוך נתונים שפורסמו באתר של "קו לעובד" הפועל בשיתוף פעולה עם "נרתמים- בטיחות לעובדי הקבלן". לפי נתוני הביטוח הלאומי, מדי שנה כ-6,000 עובדים מוכרים כזכאים לדמי פגיעה בגין תאונות בניין. בנוסף, בישראל שיעור הפגיעה של עובדי בניין בישראל גדול פי שבעה מזה של העובדים בבריטניה. כך שבישראל נהרגים קרוב ל-11 עובדי בניין מתוך כ-100 אלף עובדים, לעומת בריטניה בה רק 1.62% הרוגים מתוך 100 אלף פועלים.

לפי ארגון "הקואליציה למאבק בתאונות בניין", אחת הבעיות המרכזיות היא הסתרת מידע בנושא – מצד משרדי הממשלה ובראשן מנהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית במשרד העבודה והרווחה. מינהל הבטיחות מקצה 22 מפקחי בנייה עבור 15 אלף אתרי בנייה בכל הארץ. בנוסף, המנהל מסתיר מידע אודות תאונות העבודה הקטלניות ותאונות קשות אחרות המתרחשות באתרי בנייה. מידע בסיסי כמו שמות הקורבנות, שמות האתרים בהם התרחשו תאונות העבודה, שמות הקבלנים המבצעים, נסיבות התאונה – כל אלה נסתרים מעיני הציבור.

פועלי בניין עובדים בגובה ללא קסדות ואמצעי הגנה. (מתוך הקבוצה למאבק בתאונות עבודה)

"אף אחד לא רוצה לרשום שמות של קבלנים, זה יכול להתגלגל לכדי תביעות השתקה", אומר עו"ד ישראל אסל, מומחה לדיני נזיקין והיועץ המשפטי של הפורום לתאונות עבודה, ומוסיף: "אני חושב שהתקשורת כבר פחות מפחדת מזה, אפילו אצלנו בפורום לתאונות עבודה, אף אחד אפילו לא היה אומר את שמות ההרוגים ובזכות הפורום הכול עלה". על כך שאף כתב אישום לא הוגש כלפי אף קבלן עבודה אומר אסל כי "כשקורית תאונה בתאונת בנייה, לא מבוצעות חקירות שהן מקצועיות, לא על-ידי המשטרה, ולא על ידי מינהל הבטיחות. למשטרה אין כלים לחקור תאונות בניין והחוקרים לא מיומנים ואין להם את הניסיון לחקור זירות כאלה, אז החקירות לא יעילות", הוא מדגיש.

כאמור, אחד המחדלים הגדולים ביותר בענף הבניין הוא היעדר מפקחי הבנייה. "מי שאחראי על אכיפת התקנות זה מינהל הבטיחות בעבודה שהוא הגוף המקצועי. זה אותו גוף שיש לו 22 פקחים על 15 אלף אתרים. הוא הגוף שהיה צריך קודם כל לפעול ולחקור כמו שצריך את התאונות ולהגיש כתבי אישום לבית הדין לעבודה", אומר אסל. לדבריו, הקבלנים מבטחים את עצמם בפוליסת ביטוח, וברגע שקורית תאונה הם זורקים את התיק לחברת הביטוח והיא משלמת.

פצוע בינוני עד קשה במחדל באתר בנייה בתל אביב. (צילום מתוך דף הפייסבוק של הפורום למניעת תאונות עבודה)

"הקבלנים לא רוצים להשקיע בנהלי בטיחות, מדובר בהרבה מאוד כסף", אומר חנן רביבו, מהנדס ביצוע בבאר שבע. ומוסיף, כי מותם של 24 הפועלים נובע בעיקר מרשלנות הקבלנים. "הם לא אוכפים הוראות עבודה, תפקידם הוא לשמור על בטיחות מוגברת מצד הפועלים והם לא מקפידים על כך", הוא אומר. רביבו מדגש את נוהלי הבטיחות במקום עבודתו ומסביר כי "כל הפיגומים וכל כלי העבודה עוברים בקרה. לפני כל כניסה של עובד מקפידים על כל נוהלי הבטיחות: עושים בדיקה של המנוף פעם בחצי שנה, סולמות וכבלי חשמל פעם בשבוע".

ממשטרת ישראל נמסר בתגובה כי "ככלל, הטיפול בתאונות עבודה מצוי בסמכות ובאחריות משרד עבודה והרווחה. ככל שמובא לידיעת המשטרה על תאונה במהלכה נפגע אדם, המשטרה מגיעה לזירה ופועלת בהתאם לאחריותה ולסמכותה בהתאם להוראות החוק לרבות דיווח למפקח העבודה האזורי כמתחייב בחוק. ככל שעולה חשד לקיומה של עבירה פלילית, דוגמת גרימת מוות או חבלה ברשלנות, בהסתמך על ממצאי הזירה ועל חוו״ד של חוקרי מנהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית של משרד העבודה והרווחה, החקירה הפלילית מנוהלת מטבע הדברים על ידי המשטרה בשת״פ המחויב והראוי עם גורמי המשרד. נציין כי במהלך השנים האחרונות הוכשרו במשטרה למעלה מ-100 חוקרים וקצינים בכל תחנות המשטרה לטיפול בתחום זה. נדגיש כי בימים אלו מסוכמים תכניות העבודה במטרה להביא לכך שהיחידה לחקירת תאונות עבודה תחל לפעול עד סוף השנה".

עד למועד פרסום הכתבה לא התקבלה תגובה ממשרד העבודה והרווחה.

הנתונים לכתבה התקבלו מהארגונים: הקבוצה למאבק בתאונות בניין, קו לעובד ונרתמים- בטיחות לעובדי הבניין.

אודות

המלצת קריאה

קנאביס. צילום: בתאל אלון

"חוק הרוק" לאיתור קנאביס וכל מה שפסול בו

התיקון לחוק שמסמיך את המשטרה לערוך בדיקת רוק לנהגים תוקף ורודף כשליש מהאוכלוסייה במדינת ישראל שצורך קנאביס. הוא עשוי להביא כמעט באופן גורף להורדה מהכביש של כל נהג שצרך קנאביס, ללא קשר לזמן השימוש | דעה