“חלם להיות קבלן מצליח”: כפיר דינר נהרג בדרך למכללה

מאת זהבה מקונן

14 ימים חלפו מאז התאונה הקטלנית בצומת גבולות שבמועצה האזורית אשכול שבה נהרג הסטודנט כפיר דינר, וחבריו עדיין מתקשים לעכל את חסרונו. דינר, בן 23, סטודנט בשנה הראשונה ללימודי הנדסה אזרחית במכללת ספיר, עשה באותו בוקר יום רביעי את דרכו למכללה בכביש 232 מביתו שבקיבוץ סופה. אלא שכתוצאה מהתנגשות בין מכוניתו לבין משאית הוא נפצע אנושות ומותו נקבע במקום. מאוחר יותר בלילה כ-6,000 בני משפחה וחברים ליוו את דינר למנוחות בבית העלמין שבמושב צוחר. הוא הותיר אחריו זוג הורים, ארז ואורלי, ושלושה אחים, רוי בן 20, איתן בן שבע וצליל בת שש.

“כפיר היה אדם בעל הלב הכי טהור שאני יכולה להכיר”, העידה ליאור גבאי, סטודנטית שלמדה עם דינר במכינה הקדם-אקדמית. ההודעה על מותו תפסה את גבאי בתחילתו של יום עבודה. “אחת החברות שלי במכללה כתבה לי שהיא לא יודעת איך לספר לי על כך, אבל בסוף אמרה שכפיר נהרג. ברגע ששמעתי את צמד המילים הזה, פשוט ניתקתי טלפונים והתחלתי לבכות בסערת רגשות. מאז אני שבורה ומרוסקת לחלוטין”.

מסיפורי חבריו אישיותו של דינר משתקפת ככזו של אדם מסור ששמח להעניק עזרה. בפברואר האחרון, תיארה דורין ירקוני, בת הזוג של חברו הטוב אפיק פרג’, כיצד עזר לו לבחור טבעת עבורה. “הם הלכו ביחד לקניון ושם הם נתקלו באיזו טבעת שהייתה יקרה. למרות שאפיק נרתע מהמחיר, כפיר התעקש ואמר ‘אנחנו קונים את הטבעת הזו’. באותו הרגע הם בכו והתחבקו מהתרגשות”.

גם גבאי סיפרה על נטייתו להושיט תמיד עזרה. “זמן קצר לפני שכפיר נהרג, קניתי רכב חדש והוא עזר לי לכל אורך תהליך הקנייה של הרכב. מהרגע הראשון שבו ביקשתי ממנו לסייע לי הוא מיד אמר שאין בעיה ושהוא ייסע איתי לאן שצריך. הוא אפילו הדגיש בפניי שהוא יחפש עבורי רכב כאילו הוא זה שרוכש אותו בעצמו”.

סתיו לוגסי, חברתו של כפיר מתקופת שירותו כלוחם מג”ב באילת, סיפרה על על רצונו לשמור על קשר עם חבריו למרות המרחק. “לקראת השחרור שלנו יצאנו לקורס ‘יחידות וסיירות משמר הגבול’ ושם באמת התחברנו ברמה שאי אפשר להסביר. מה שבאמת ייחד אותו זו העובדה שגם אחרי השירות שלו הוא שמר על קשר חם ודאג לתאם מפגשים משותפים. זה היה מאוד חשוב לו”.

“חלם לבנות בניינים שעליהם יתנוסס שמו”

לימודיו של כפיר במגמה להנדסה אזרחית, שנגדעו בעקבות התאונה, היו אמורים להיות השלב הראשון במימוש תוכניתו המקצועית להפיכתו להנדסאי בניין. אמו של כפיר, אורלי, הסבירה מהיכן שאב את ההשראה. “הוא שאף להיות  קבלן כמו חיים, בן זוגי. עבורו הוא היה בגדר מודל לחיקוי בכל הקשור לתעסוקה בתחום”. אחיו רוי, שמשרת כיום בצה”ל, הסביר עד כמה רצה כפיר לממש בפועל את חלומו. “כפיר תמיד היה איש משפחה והיו לו שאיפות מאוד גדולות, אך החלום הכי גדול שלו היה לבנות בניינים שעליהם יתנוסס שמו”, אמר רוי.

רצונו העז לעבוד בתחום לא חמק מעיני חבריו. “כל יום היה לכפיר רעיון חדש בראש, ולפני שנה היה לו חלום להיות קבלן גדול ולהצליח ובגלל זה הוא היה מרבה לספר לי על החוויות הטובות שלו מהלימודים”, סיפרה לוגסי. “יומיים לפני שזה קרה הייתה לי ולחברים אחרים מין שיחת פרידה איתו, כאילו סגרנו מעגל. הוא דאג לדבר בשבוע האחרון עם כולם יותר מהרגיל”, הוסיפה.