מתוך תערוכת "קו הצבע" (צילום: אנווה אייצ'או)

"קולו של השחור": אומניות ממוצא אתיופי מציגות בתערוכה בספיר

תערוכת "קו הצבע" שמוצגת בספריית המכללה, עוסקת בנושאים שעמם מתמודדים ישראלים וישראליות ממוצא אתיופי כמו גזענות, זהות ושייכות. "לא משנה כמה החינוך של הילדים שלי יהיה טוב, הם עדיין ייבחנו לפי הצבע", סיפרה אחת האומניות

"אני וכמה אומניות התאגדנו כדי לתת במה לקול השחור" – כך מסבירה זווידתו יוסף-סרי, בוגרת בית הספר לאומנות במכללת ספיר, את הרקע לתערוכת "קו הצבע", שהיא אצרה ושמוצגת בגלריה בספריית המכללה. בתערוכה מציגות לצד יוסף-סרי, חמש אומניות נוספות ממוצא אתיופי – טגיסט יוסף רון, אפרת ירדאי, מימי טסמה סיבהו, דנה ביטאו-יוסף ומלי אייצ'או.

התערוכה מתמקדת בנושאים שעמם מתמודדים ישראלים וישראליות ממוצא אתיופי כמו גזענות, זהות ושייכות. היצירות בתערוכה עוסקות גם בממד המגדרי, בתגובות לאירועים שפוקדים את החברה האתיופית ובדיוקנאות של דמויות מהקהילה מההיסטוריה ומההווה. בפאנל שנערך ביום חמישי במכללה בנושא "המבט הלבן על האדם השחור", ובו התארחו אומניות שמציגות בתערוכה, סיפרה ביטאו-יוסף: "כשאני מתחילה ליצור, אני לפעמים מגיבה לאירועים שקורים בארץ או בקהילה או לדברים שקורים לי  רגשית".

היא הוסיפה כי "המחאה האחרונה (של יוצאי אתיופיה – א"א), הייתה מחאה מאוד מרשימה ומרגשת, אבל מה שהוצג בתקשורת אחר כך הוא ההיפך הגמור. מבחינתי היא ייצגה 'טוב עברנו את המחאה אבל מה הלאה', המבט היה חצי מודאג, חצי חושב על העתיד".

יצירה של דנה ביטאו-יוסף. מתוך תערוכת קו הצבע (צילום: אנווה אייצ'או)

ביטאו-יוסף, אם לארבעה, מציגה בתערוכה יצירה בשם "דמותה של אישה בהיריון". "אני ממש דואגת לעתיד של הילדים שלי", הסבירה. "עצם זה שיש לי שלושה בנים, ולא משנה כמה החינוך שלהם חיובי וטוב, עדיין כשהם יצאו החוצה, המבחן שלהם יהיה במבחן הצבע. הצבע הוא זה שיקבע מי הם. בחוץ, בעיני המתבוננים, כל אחד שיסתכל על הילדים, גם אם הם ייראו מטופחים, עדיין הצבע יקבע להם".

כשביטאו-יוסף נשאלה אם היא מרגישה שבוחנים אותה לפי הצבע, השיבה בשלילה. "אני באופן אישי שגדלתי בארץ, לא, אבל אני רואה מה קורה. לא לבנות, אבל לבנים יש סיכוי הרבה יותר גדול להיבחן לפי הצבע, למשל בגלל הפרופיילינג (אפליה לפי השתייכות לקבוצה – א"א) של המשטרה".

לפי יוסף-סרי, עבודותיה בתערוכה נטועות ברצון לשחזר זיכרונות ילדות שנמחקו ונותרו בחוש הריח. היא משתמשת בפחם כבסיס לעבודותיה, ודרכו מנסה לשחזר את ילדותה, לפני העלייה לישראל. "הבחירה שלי נעשית כדי לדבר על קולו של השחור כי הנושא הזה חם בעולם, ומדברים אותו אבל בארץ הוא קצת חסר". כשיוסף-סרי נשאלה אם אומנים לבנים יכולים להביע אומנות שחורה, השיבה: "צריך לדעת לדבר את הדבר, יחד עם אלה שחווים אותם".

המאכל האתיופי, אינג'רה. יצירה של זווידתו יוסף-סרי (צילום: אנווה אייצ'או)
הפאנל שנערך במכללה בהשתתפות האומניות (צילום: אנווה אייצ'או)

 התערוכה "קו הצבע" תוצג עד 24 באפריל בספריית המכללה.

 

אודות אנווה אייצ'או

אנווה אייצ'או
בת 26 מאשקלון. ״אין שום ספק שכתיבה וספורט הם הדרך הכי טובה לשחרר את הנפש והגוף". שואפת להגיע למקום הכי גבוה ולהמשיך לכתוב על כל מה שקורה בתוך העדה האתיופית. אם תראו מישהי קטנה בדסק וחיוך ענק אז תדעו שזו אני.

המלצת קריאה

"למה לחגוג את יום האהבה בתאריך שבו נאנסו כל כך הרבה נשים?": המחלוקת סביב ט"ו באב

"פילגש בגבעה", הסיפור המקראי מאחורי ט"ו באב שמגולל כיצד בני שבט בנימין אנסו ועינו אישה וחטפו אחרות, מעורר לאחרונה התנגדות מצד נשים, חלקן מהמגזר הדתי, לחגיגות יום האהבה בתאריך זה. אך יש מי שטוען כי זה לא ההסבר היחיד לציון החג