הערוץ הראשון אולי מושך פחות צופים מבעבר, אך אחת לארבע שנים, למשך שבועיים וקצת, נדבקים אליו צופים רבים, ביניהם לא רק אוהדי ספורט – על מנת לעמוד, לשמוע ולשיר את התקווה ביחד עם הספורטאים הישראלים, ולהתרגש ביחד איתם מהגאווה הלאומית. בעוד כשמונה חודשים תיפתח אולימפיאדת ריו דה ז’ניירו בברזיל, שעלולה לכלול הרבה פחות ספורטאים ישראלים מהמצופה – וזאת בגלל אפליה כלפי המתחרים הישראלים.
רבות דובר על הצורך להפריד בין פוליטיקה וספורט, אך נראה כי בכל הנוגע לישראל, החיבור בין השניים מאיים לא פעם על הספורט הישראלי – ובעיקר על הספורטאים הישראלים. בשנה האחרונה היינו עדים למאמצים כבירים מצד הרשות הפלסטינית ומדינות נוספות להוציא את ישראל מאופ”א (ארגון הכדורגל האירופי), מה שלבסוף לא קרה. כעת קיים חשש כבד באשר לגודל המשלחת הישראלית שתצא לאולימפיאדת ריו בקיץ 2016, בעקבות מדינות מוסלמיות רבות שלא נותנות אשרת כניסה לישראלים בתחרויות שבהן ניתן להשיג את הקריטריון האולימפי הדרוש להשתתפות.
אם לא די בדרישה המקצועית של הוועד האולימפי, המחמירה יותר מהקריטריון הבינלאומי – ודורשת בחלק מהענפים להתברג במקומות הראשונים בתחרויות – ישנם תנאי סף שבהם מתערבים שיקולים פוליטיים. אותם תנאים תלויים בנכונותן של מדינות מסוימות לארח ספורטאים ישראלים. את התחרויות הגדולות שמעניקות נקודות זכות רבות, מארחות מדינות מוסלמיות, המערימות קשיים עקב סיבות ביורוקרטיות או פוליטיות. אותן מדינות מונעות במקרה הטוב להתחרות עם סממנים ישראליים ובמקרים אחרים אף מרחיקות לכת יותר ומבטלות את אשרות הכניסה – ובכך מונעות הלכה למעשה את השתתפות הספורטאים הישראלים בתחרות.
בכל יציאה של קבוצה או משלחת ישראלית לתחרות מחוץ לתחומי הארץ, מוצמדת אליהם אבטחה מטעם שירות הביטחון הכללי (השב”כ), בנוסף על האבטחה מטעם המדינה המארחת. מדינות מוסלמיות שמארחות תחרות בינלאומית מונעות לעיתים את כניסת המאבטחים הישראלים, ובכדי שהספורטאים לא יישארו ללא אבטחה מוציא השב”כ אזהרה והמלצה לביטול השתתפות, מה שיוצר קונפליקט: השתתפות בכל מחיר או ביטחון המשתתפים?
באוגוסט השנה למשל, מנעה אינדונזיה את כניסת שחקן הבדמינטון הישראלי מישה זילברמן לאליפות העולם. לבסוף נכנס זילברמן, אך דגל ישראל הוסר ולא ניתנה לו הזדמנות שווה להתאמן. באוקטובר, נסיכות עומאן שאירחה אליפות בגלישת גלים, אסרה על האבטחה הישראלית להיכנס, מה שגרר המלצה לביטול ההשתתפות. ברגע האחרון ביטלה הנסיכות את השתתפות המשלחת הישראלית בכללותה. הגולשת הישראלית מעיין דוידוביץ נכנסה לעומאן עם דרכון אוסטרי והתחרתה ללא דגל ישראל וללא אבטחה.
בשני המקרים, אי הוודאות והקושי להיכנס ולהתחרות הקשו מאוד על הספורטאים הישראלים שהתחרו להציג את מלוא יכולתם. גם במקרה של תחרות הג’ודו באבו דאבי, נאלצו המתחרים הישראלים להופיע תחת דגל איגוד הג’ודו העולמי ועם ראשי התיבות IJF ולא ISR. ולמרות זאת, ירדן ג’רבי ושגיא מוקי זכו במקום השלישי ובמדליית הארד, אבל הטעם נפגם.
כמובן שהספורטאים לא אשמים. ספורטאי המייצג את מדינתו שואף לעשות זאת בצורה הטובה ביותר – לזכות, לעמוד על הפודיום, לשמוע ולשיר בגאווה את המנון מדינתו. נטילת הזכות הזו מידי הספורטאים יוצרת כעס רב ומוצדק מצדם. בלתי אפשרי לוותר על אבטחת הספורטאים, בטח שלא בתקופה ביטחונית רגישה כזו, לא באירופה ובטח שלא במדינות ערב. כל תחרות צריכה להיות פתוחה בפני כל ספורטאי ללא הבדל דת, גזע ומין. אך במקרה שבשב”כ לא יוכלו לספק אבטחה ראויה – ייאלצו הספורטאים הישראלים לצפות בתחרות מהבית.
מה צריך לעשות?
על ישראל לבקש את התערבותו המיידית של הוועד האולימפי העולמי ולדרוש שלילת אירוח למדינות האוסרות כניסת ספורטאים בשל מוצאם. בנוסף, יש לקבוע כי הניקוד הניתן לקביעת הקריטריונים השונים, יינתן אך ורק אם כל הספורטאים המבקשים להשתתף באירוע יקבלו הזדמנות שווה להציג לראווה את סמל ואת המנון מדינתם. במקרה של סירוב המדינה המארחת, לא יתקבלו נקודות זכות על השתתפות, מה שיגרום לרבים מן הספורטאים שנרשמו אליה לוותר על השתתפותם, וכך תאבד התחרות מיוקרתה ותהפוך לאירוע זניח שגם נותני החסויות לא ירצו לקחת בו שום חלק. אחרי הכל, אין שום סיבה שתמנע מספורטאים את האפשרות להתחרות אחרי שנים רבות שבהן הם עובדים קשה כל כך על מנת להגשים את חלומם, במיוחד לא מסיבות של אפליה, פוליטיקה וביורוקרטיה.
עד לרגע זה, נבחרת ישראל בהתעמלות אמנותית (5 מתעמלות) וכן 12 ספורטאים וספורטאיות נוספים הבטיחו את השתתפותם במשחקים האולימפיים – בענפי האתלטיקה, ההתעמלות האמנותית, הקליעה והשחייה. ספורטאים נוספים יבטיחו את השתתפותם בהמשך בהתאם להצלחתם, במידה ולא יופלו בשל היותם ישראלים. לפי התחזיות של הוועד האולימפי, המשלחת הישראלית תכלול בין 35-40 ספורטאים וספורטאיות. הלוואי.
בתמונה בראש הכתבה – הטבעות האולימפיות. צילום: Oliver Hopkins, flicker
צילום תמונת הסוס: Craig Maccubbin, flicker
צילום תמונת המתעמלות האומנותיות: cdephotos, flicker
