שיעורי השלמה בעקבות השביתה. מטלות להגשה, כחלק ממסלול מדיה ושיווק דיגיטלי. מבחן גדול מעבר לפינה שהיא רק רוצה לעבור. כל אלה נמצאים ברשימת המטלות של רותם עפרוני, סטודנטית שנה ב’ במסלול מדיה ושיווק דיגיטלי במכללת ספיר. אבל בין כל המשימות, יש תאריך אחד, חשוב ועיקרי, שאליו היא רוצה להגיע הכי מוכנה שאפשר: 11 ביוני. שם, בהיכל אקור הוטל ארנה בפריז, היא צפויה להתחרות על מקום באולימפיאדה של קיץ 2021.
עפרוני, בת 25 במקור ממיתר, נרשמה לקראטה בגיל חמש וכעבור שנתיים כבר החלה להתחרות. “בהתחלה השתתפתי בתחרויות בארץ, ואחרי שלוש שנים כבר הייתי בתחרות ראשונה בחו”ל”, מספרת עפרוני. “כיום אני ספורטאית נבחרת ישראל בקראטה ומכהנת כאלופת ישראל בקטגוריה שלי (55 קילוגרם – בוגרות)”. כדי לשמור על כושר גבוה, מספרת עפרוני, נדרשים אימונים מדי יום ותזונה נכונה: “לפני תחרויות, אני מעלה גם את רמת האינטנסיביות של האימונים שלי”.
ואולם, תחרויות כאלה לא התקיימו זה כמעט שנה. כמו ענפי ספורט רבים, גם הקראטה נפגע ממשבר הקורונה ותחרויות רבות שהיו מתוכננות לשנת 2020 נדחו. “לא התחריתי קרוב לשנה, רק בתקופה הקרובה התחרויות אמורות לחזור”, מספרת עפרוני. אך למרות הסגרים והריחוק החברתי, שגרת האימונים שלה נשמרה. “קיבלנו אישור של ספורטאי תחרותי להתאמן, אז האימונים היו פחות או יותר אותו הדבר. השינוי היחיד הוא שאני עם מסיכה גם בזמן האימון עצמו של הנבחרת”, אומרת עפרוני, ומוסיפה כי לקראת התחרות על המקום באולימפיאדה, שגרת האימונים שלה צפויה להפוך יותר אינטנסיבית.
“באליפות אירופה בספרד ב-2019 ניצחתי את אלופת העולם. זה היה רגע מכונן עבורי”
בריאיון ל”ספירלה”, מספרת עפרוני כי זכתה בכמה תחרויות לאורך הקריירה שלה. “זכיתי במקום השלישי באליפות ארצות הברית הפתוחה, במקום השני בתחרות צ’כיה הפתוחה וכמה פעמים בתחרות בקרואטיה”, היא מפרטת. ואולם, עפרוני מוסיפה שיותר משחשובה לה הזכייה בתחרויות הללו, חשוב לה הדירוג שלה בתחרויות יוקרתיות יותר: “יש תחרויות יוקרתיות שנקראות סריה A, ששם דורגתי פעמיים במקום השביעי ופעמיים במקום ה-11”. היא מוסיפה שהרגע הגדול ביותר שלה בקריירה התרחש על אדמת ספרד. “באליפות אירופה בספרד ב-2019 ניצחתי את אלופת העולם. זה היה רגע מכונן עבורי שאזכור אותו הרבה מאוד זמן”. לבסוף היא סיימה באותה אליפות במקום השביעי.
כדי להמשיך להתאמן ברמה גבוהה ולהגיע לתחרויות, נדרשת תמיכה מהמדינה – וגם מהמכללה. “מבחינת המדינה המצב קצת מורכב, היא לא עוזרת בכלל בעניינים כספיים”, מודה עפרוני, אך מוסיפה כי היחס מצד המכללה שונה בתכלית. “כולם במכללה באים לקראתי ומבינים את הצרכים שלי”, היא אומרת. “הייתה לי למשל בעיה בזמני הקורסים במערכת, ואם המכללה לא היתה עוזרת לי במציאת פתרון הייתי מפסידה אימונים. בשנה א’ גם פספסתי כמה מבחנים בגלל שטסתי לתחרויות, ואיפשרו לי לעשות אותם במועדים מיוחדים. באופן כללי, המכללה מאוד תומכת בי”.
ההתנגשויות האלה בלתי נמנעות, בעיקר מכיוון שעפרוני מציבה את הקראטה בראש סדר העדיפויות שלה. “זה בא לי די טבעי”, היא מתארת. “הקראטה הוא על חשבון לימודים ולפעמים אפילו על חשבון אירועים משפחתיים. אני זוכרת שפספסתי בת מצווה של בת דודה שלי כי הייתי צריכה לטוס לתחרות, ובימי שבת אני נוסעת לאימוני נבחרת”. עם זאת, היא בכל זאת מנסה לשלב הכל יחד. “בסמסטר האחרון היו לי יומיים בשבוע שלמדתי מהבוקר עד הערב, ונסעתי מיד לאימון אחרי. זה לא קל – אבל אני שמחה שאני עושה את זה”.
