שחקני אשדוד סיטי, בחודש פברואר האחרון. צילום: דייגו קוארדה

הפסקת האימונים לא עצרה את קבוצת הכדורגל מאשדוד מלתרום לחברה

אשדוד סיטי החלה כמועדון חובבני של קבוצת חברים מדרום אמריקה, שרצו לסייע לעולים חדשים. גם לאחר שהפכו לקבוצה מקצועית, השחקנים לא ויתרו על הנתינה לקהילה

כמו כל קבוצות הכדורגל בארץ, הסגר השלישי כפה על מועדון הכדורגל אשדוד סיטי הפסקה מוחלטת של אימונים. ליגות הכדורגל הנמוכות בארץ נעצרו, והמשחקים אינם מתקיימים עד להודעה חדשה. עד שיוכלו לחזור לכר הדשא, השחקנים אימצו שיטת אימון יחדנית כדי לשמור על כושר. אך דבר אחד חשוב אשדוד סיטי לא הפסיקה בתקופה הקשה הזו של הקורונה. אנשי המועדון אמנם לא יכולים לעסוק בספורט יחד – אך זה לא עוצר בעדם מלהמשיך לפעול למען נזקקים ועולים חדשים מחוץ למגרש.

המועדון, שהוקם לפני שבע שנים, דוגל במתן לקהילה בכלל ולקהילת העולים החדשים מדרום אמריקה בפרט. בשונה משאר הקבוצות המשחקות בליגות השונות בישראל, השחקנים והמאמנים בקבוצה אינם מקבלים משכורת או תגמול כלכלי כזה או אחר – הם עושים זאת מתוך אהבה לכדורגל, וכתמיכה בעולים החדשים המשחקים בקבוצה. “מטרת הקבוצה היא קודם כל להיות משפחה”, אומר דייגו קוארדה, ממקימי המועדון ומאמן הקבוצה.

מימין: נתנאל ברונה ודייגו קוארדה. צילום: טוטו פוטו

לדברי קוארדה, “בנוסף להיותנו קבוצת כדורגל מקצועית, אני והשותף שלי נתנאל ברונה מנסים לסייע כמה שניתן לעולים החדשים. אם הם אוהבים כדורגל וברמה טובה אנו מצרפים אותם לקבוצה. לצד זאת, אנחנו עוזרים לעולים שיש להם קשיי שפה. קובעים להם למשל תורים לרופא בטלפון, או מלווים אותם לסידורים מסוימים”. קוארדה מספר כי אף סייעו לעולים במעברי דירה: “עשינו את ההובלה עם השחקנים, השגנו אפילו משאית בחינם”. בנוסף להצטרפות למועדון, אנשי הקבוצה סייעו לעולים למצוא עבודה בעירייה או במקומות אחרים. “ארבעה שחקנים בקבוצה נמצאים בתפקידים משמעותיים בחברה שאני ונתנאל עובדים בה”, מוסיף קוארדה.

הסיוע והתמיכה שמעניק המועדון אינו נעצר בעולים בלבד. “לפני המשבר, כל שבוע היו יוצאים שלושה שחקנים לחלק מזון לנזקקים ולחרדים בישיבות בעיר”, מתאר קוארדה. “היינו מגיעים עם מדי הקבוצה, דופקים בדלת, משאירים את האוכל והולכים”. גם אחרי שהחל המשבר, אומרים במועדון, המשיכו לסייע לנזקקים באשדוד.

המגרש שבו משחקת הקבוצה. צילום: דייגו קוארדה

מועדון הכדורגל אשדוד סיטי החל כמועדון חובבני של כמה חברים מארגנטינה, אורוגוואי וברזיל, שרצו לשחק פעם בשבוע – בימי שישי – במגרש באשדוד שאותו שכרו. תחילה הקהל שלהן הורכב מחברים ומכרים, ברובם דרום אמריקאים. ככל שעבר הזמן, הרצון של השחקנים להפוך לקבוצה מקצועית ולהתחרות הלך וגבר. “נרשמנו לכמה טורנירים ברחבי הארץ, ולאחר מכן לטורניר מקצועי בתל אביב”, אומר קוארדה. עם השנים, הקבוצה פתחה את שעריה לשחקנים מכל מקום בעולם. “כדורגל מאחד בין בני אדם, וזה מה שאנחנו עושים”, מסכם קוארדה.

סגור לתגובות.