המרכז לטיפול פסיכולוגי שער הנגב. צילום: זינה איחייב

“השבעה באוקטובר לא בר השוואה לשום דבר”: מכללת ספיר מעניקה טיפולים פסיכולוגיים מסובסדים לסטודנטים

על רקע עלייה במספר הפונים לסיוע נפשי בשל המלחמה, המכללה מספקת תמיכה רחבה של שירותים פסיכולוגיים מסובסדים לסטודנטים. ''אני חושב שהמפגש העקבי מקדם את תחושת הביטחון ומעניק לסטודנטים מרחב בטוח", מספר אחד הפסיכולוגים בשירות. אריאלה דניאל הלווינג, מנהלת מרכז נגישות במשרד הדיקן: '"בהחלט ניתן להצביע על עלייה במספר הפניות במלחמה"

מאת זינה איחייב

בשבעה באוקטובר נחשפנו לעדויות ולתכנים קשים שמשפיעים עד היום על הנפש שלנו. אומנם הלימודים האקדמיים במכללת ספיר החלו כבר ב-24 בדצמבר, אך הלחימה עדיין נמשכת ועמה רגשות של פחד, חרדה והתערערות הביטחון האישי והלאומי. בתקופה זו מציעה המכללה שירותי תמיכה רגשית לסטודנטים להתמודדות עם המצב ומאפשרת לקבל טיפולים פסיכולוגיים מסובסדים ונגישים לכל סטודנט.

”כל הזמן יש פניות”, אומר דיקן הסטודנטים אלון גייר. “בעיקר של מצוקה בעקבות המצב הביטחוני שמעורר חששות אצל הסטודנטים. המכללה מציעה עזרה נדיבה מאוד. במידה והסטודנט הגיש בקשה לטיפול פסיכולוגי, הוא יכול לקבל סבסוד מלא של עד 12 טיפולים ללא תשלום מהמכללה”. כמו כן, ניתן לפנות לפסיכולוג שאינו דרך המכללה ולקבל החזר כספי מהמכללה, במימון עד 4,800 שקל.

“המלחמה היא קשה. בתור פסיכולוג אני שומע סיפורים קשים כל הזמן. יש המון קבוצות תמיכה ואנחנו מנסים תמיד לתמוך אחד בשני”

אריאלה דניאל הלווינג, מנהלת מרכז נגישות במשרד הדיקן מוסיפה: ”השבעה באוקטובר לא בר השוואה לשום דבר”. מספרי המטופלים המדויקים נשארים אומנם חסויים, אך לדבריה, “בהחלט ניתן להצביע על עלייה במספר הפניות מאז פרוץ המלחמה. ייתכן שיש כאלה שהיו צריכים טיפול גם לפני, ולא ניגשו מסיבות כלכליות”. כעת, המכללה כאמור מספקת מענה מלא, דבר שבהחלט מקל באופן משמעותי על הסטודנטים.

השירות הפסיכולוגי במכללה ממלא תפקיד חשוב בחיזוק חוסנם הנפשי של הסטודנטים, בייחוד בעת משבר. השירות ניתן במפגשים פיזיים ומאז תקופת הקורונה גם בצורה מקוונת באמצעות הזום. בכתבה זו ביקשנו לבדוק את הזווית של המטפלים. ב’, פסיכולוג מטעם השירות במכללה, שביקש שלא נפרסם את שמו, מספר בראיון לספירלה על עבודתו, לצד ההתמודדות האישית בעת הזו.

איך הייתה החזרה לפעילות במכללה?

“אני שמח לחזור למכללה. האמת שספיר עצמה די ריקה, אבל באים המון מטופלים לשירות הפסיכולוגי. מגיעים אנשים שאיבדו חברים וחוו דברים קשים בעצמם, ואנו מעניקים שירות לכולם. בתחילת המלחמה סיפקנו שירות במקומות פינוי וכעת במכללה”.

האם המלחמה משפיעה על עבודתך כמטפל? 

“המלחמה היא קשה. בתור פסיכולוג אני שומע סיפורים קשים כל הזמן. יש המון קבוצות תמיכה ואנחנו מנסים תמיד לתמוך אחד בשני”.

איך מגבירים את תחושת הביטחון והתמיכה בקרב הסטודנטים שמטופלים אצלך?

“אני נפגש איתם בצורה עקבית. לסטודנטים זו תקופה סוערת עם המון לחצים ושינויים, בייחוד בעת הנוכחית. אני חושב שהמפגש העקבי מקדם את תחושת הביטחון אצל הסטודנטים ומעניק להם מרחב בטוח”.

האם יש מקרה שתרצה לשתף, שמדגיש השפעה חיובית של השירות על הסטודנטים?

“אני לא יכול לשתף יותר מדי. אבל באופן כללי יש פגישה קבועה שלא דורשת מהם הרבה, אלא פשוט להיות נוכחים. המטרה העיקרית היא שיפור איכות חייהם. אני חושב שיש לזה המון ערך בפני עצמו”.

מי מגיע לטיפול?

“סטודנטים, ובנוסף אנשים שמגיעים תחת מרכז ‘חוסן’, קופת חולים וגם באופן פרטי, ממקומות שונים כמו אשקלון וקריית גת”.

איך מתמודדים כאשר הטיפול בזום? האם הוא יעיל?

אני חושב שהטיפול בזום יעיל. הוא מאפשר גמישות ועקביות שתורמים לתחושת הביטחון. יתרון נוסף שיש לזום הוא שגם אם יש אנשים שמפונים, המפגש עדיין מתקיים”.

האם אפשר לאפיין את מרבית הפניות? מה משותף להן? 

“יש מגוון רחב של פניות, ואין משהו ספציפי. כולם מטופלים שנמצאים במצוקה עם רצון לשינוי”.

עד כמה אתה לוקח את העבודה הביתה? 

“תלוי במטופל. יש מטופלים שדורשים חשיבה מעבר לשעות הטיפוליות. אני קורא מאמרים שקשורים למצוקת המטופל, כדי לראות איך אפשר לעזור ולקדם אותו. כל העת אני מנסה לחשוב על טובת המטופל”.

“השיתוף הוא נדבך מאוד חשוב בהתמודדות. כמובן שאם יש צורך, אני ממליץ להיעזר באיש מקצוע להענקת תחושת ביטחון ולעזור כמה שאפשר”

עד כמה ההתמודדות שלך היא מורכבת כעת?

“אני לא חושב שהיא קשה יותר מאשר בעבר, אך בהחלט יש יותר פניות. הרוב במצוקה בשל המצב ואין מספיק שעות קבלה לכולם. השעות מוגבלות, דבר שיוצר המתנה או צורך בחיפוש מקומות חלופיים”.

למרות התקופה הקשה, אתה חש סיפוק מעבודתך? 

“אני חושב שזו זכות גדולה ולא מובן מאליו להעניק ולסייע כמה שאני יכול. למטופלים יש את האפשרות לעבד את מה שמציף אותם באמצעות טיפול פסיכולוגי ואני כאן בשביל לספק את המענה לכך”.

מה הכלים המומלצים להתמודדות עם התקופה? אילו עצות תיתן לאנשים שחוו אובדן קרוב או סטודנטים ששבו ממילואים? 

“לנסות לעשות מה שעושה להם טוב. להילחם בהסתגרות עם עצמם, ולהיות במקום שמרגיש להם הכי בטוח ונוח. השיתוף הוא נדבך מאוד חשוב בהתמודדות. כמובן שאם יש צורך, אני ממליץ להיעזר באיש מקצוע להענקת תחושת ביטחון ולעזור כמה שאפשר”.

מעבר לטיפולים בשירות הפסיכולוגי, המכללה הקימה קרן לסיוע בעת חירום שגייסה כספים לתמיכה רגשית וכלכלית לסטודנטים. בנוסף, ישנה גם קבוצת תמיכה בווטסאפ שאותה הקימו ד”ר אריק טאיב, פסיכולוג וראש המחלקה ללימודים רב-תחומיים במכללה, ואפרת ליברמן, ראשת המרכז לקידום ההוראה והלמידה. דרך קבוצה זו מעבירים מפגשי זום וכלים להתמודדות רגשית עם המצב הביטחוני.

סגור לתגובות.