כנס האגודה הסוציולוגית הישראלית ה-52 מתקיים השבוע באירוח המחלקה לתקשורת במכללת ספיר. הכנס נערך השנה באופן מקוון תחת הכותרת “סוציולוגיה של משבר” – ומתמקד בהתמודדות עם משבר הקורונה והתמורות שחלו בעולם עם המעבר לאונליין. אתר “ספירלה” מדווח באופן שוטף על תוכני הכנס.
כנס הסוציולוגיה בספיר – כל הכתבות
עדכונים שוטפים
12:00 | “המקום הזה הוא 95% גן עדן, 5% גיהינום”
“השקט היחסי קצת מתעתע בזיכרון, אבל ב-2019, לפני הקורונה, הייתה אווירה שונה בעוטף” – כך פתחה אלה בן עטר את הרצאתה היום, במושב “חוסן במצבי חירום”. בן עטר היא ראש מסלול רדיו ושידורים דיגיטליים במכללת ספיר, ויחד עם החוקרות רוני גז לנגרמן וסמדר בן אשר, בחנה כיצד נבנה שיח במרחב הציבורי סביב המצב בדרום. מחקרן נערך בין מארס ליולי 2019 – תקופה שבה שוגרו אלפי בלוני תבערה לעבר העוטף, שוגרו רקטות לעבר ישראל ונערכו הפגנות של תושבי הרצועה על גדר המערכת. “המקום הזה הוא 95% גן עדן, 5% גיהנום”, ציטטה החוקרת את אחד מתושבי העוטף.
12:00| כיצד מזרחים או אשכנזים מסווגים עצמם ככאלה?
מאת מישל טרובין
במהלך מושב “גזע ואתניות בישראל” הציג ד”ר גיא אבוטבול-זלינגר מהמכללה למינהל את מחקרו, שעוסק בבחירה באתניות מזרחית של המעמד הבינוני בישראל. במהלך המחקר הוא ראיין צעירים רבים, וביקש מהם להגדיר את עצמם – האם הם מזרחים או אשכנזים, ומדוע. חלקם הציגו שיקולים סביבתיים, וחלקם חברתיים. “מזרחים בוחרים את האתניות שלהם ביחס לסיווגים הציבוריים הרזים של מזרחיות ואשכנזיות”, הסביר אבוטבול-זלינגר. “אל מול הסיווגים האלו הם בוחנים את ההתנהגויות והכישורים שלהם – ואז בוחרים לשייך את עצמם לצד זה או אחר של הגבול האתני”.
8:30 | “דרך הפייסבוק אפשר להוציא מידע ישירות לציבור – ללא מתווכים”
מאת דניס ביכלר
אמצעי מדיה חברתיים הם כבר לא עניין חדש, ונכנסו לחיינו כמעט בכל תחום. אפילו משרדי הממשלה אימצו אותם באופן קבוע. “עמוד הפייסבוק הראשון של משרד ממשלתי נפתח ב-2010”, סיפר ד”ר גל יעבץ מאוניברסיטת בר אילן, שסקר בהרצאתו את האופן שבו משתמשים המשרדים בפייסבוק. לדבריו, המטרה העיקרית של המשרדים היא לפנות לקהלים רחבים ככל הניתן, ופייסבוק הוא ברירת מחדל נגישה. “היתרון הגדול הוא שבאמצעות הרשתות החברתיות אפשר להוציא מידע ישירות לציבור, ללא מתווכים או פילטרים של אמצעי תקשורת ההמונים”, הסביר יעבץ. ואולם, לשימוש הנרחב בפייסבוק ישנם גם חסרונות. לפי יעבץ, “נוצר טשטוש גבולות בין אתרי הממשלה הרגילים הוותיקים לבין אתרי רשתות חברתיות שבבעלות מסחרית-פרטית”. בנוסף, האתרים המסחריים פועלים על פי אלגוריתם, שקובע מה יזכה לפרסום נרחב יותר ומה לא. השיקול האנושי – האנשים בבית – אמנם חשובים למקבלי ההחלטות, אך הם משניים עבור האלגוריתם. בכך, הסביר יעבץ, אוכלוסיות יכולות להיות מודרות מהשיח.
8:30 | איך נראה תהליך השתלת רחם, ומי נכלל בו?
מאת אופיר ליבה
נשים שנולדו ללא רחם, השתלת רחם, הדרת הקהילה הטרנסית והיריון עם רחם מושתל. כל הנושאים הללו נכנסים תחת המחקר של ד”ר לימור מעודד-דנון מאוניברסיטת בר אילן שהוצג הבוקר בכנס. בהרצאתה “רחם זמני”, סיפרה מעודד-דנון על תהליך השתלת רחם לנשים שנולדו עם חוסר חלקי באברי מין נשיים, ובהם רחם. “בערך בגיל 16 התחלנו בירור”, סיפרה אחת המרואיינות במחקר. “לא הלכנו ישר לאולטרסאונד… ואז עשו את האולטרסאונד בקופת חולים וראינו את זה שחור על גבי לבן, בכלל לא היה מקום להתבלבל”. אף שהשתלת הרחם הראשונה היתה בשנת 1931 בדנמרק, רק בשנים האחרונות החל התחום להתפתח.
10.2.2021, 8:30 | נפתח יומו האחרון של הכנס
יומו השלישי והאחרון של הכנס נפתח הבוקר באופן מקוון. לאורך היום יתקיימו מושבים בתחומים שונים, בין היתר סביבה וחברה, מדע וביקורת, קהילות בישראל ומשברי סביבה וסוציולוגיה. הכנס ייחתם במליאת סיכום תחת השם “איך יוצאים מהמשבר? סוציולוגיה של העתיד” בשעה 17:30, ובשעה 19:00 תיערך הרמת כוסית.
19:00 | לאוכלוסייה הערבית אין אמון בהנחיות משרד הבריאות
מאת איגנסיו ברנבאום
כיצד הגיבו אזרחים ערבים ויהודים להנחיות משרד הבריאות במשבר הקורונה? על השאלה הזו ניסו לענות חנין שיבלי, נדב דוידוביץ’, דיינה פלקין וניהאיה דאוד מאוניברסיטת בן גוריון. התשובה שלהם חד-משמעית: שיבלי הסבירה כי באוכלוסייה הערבית אין אמון בהנחיות משרד הבריאות. כחלק מכך, בחנו החוקרים גם כיצד האוכלוסיות השונות נשמעו להנחיות בזמן המשבר.
16:00 | “האישה היא שקופה, האלימות היא שקופה וההרגשה היא שקופה”
מאת אופיר ליבה
“מקום העבודה שבר אותי לגמרי”. ציטוט זה, שאותו אמרה אחת הנשים שרואיינו למחקרה של ענת אילוז מהמכללה האקדמית עמק יזרעאל, מצליח לתמצת אולי הכל. אילוז חקרה אלימות כלכלית כלפי נשים בארגונים, והגיעה למסקנות מדאיגות. הנשים שאותן ראיינה מזהות שהלחץ שהן חוות בעבודה משפיע עליהן בצורה רחבה, מטריד אותן ופוגע גם בבריאותן. במסגרת המחקר ראיינה אילוז נשים רבות בתפקידים שונים במקומות העבודה, שסיפרו על חוויות קשות של ניצול, הקטנה והשתקה, ורבות מהן מקבלות תגמולים נמוכים משמעותית מגברים. “האישה היא שקופה, האלימות היא שקופה וההרגשה היא שקופה”, אמרה אילוז.
16:00 | איך חוויות של זקנים לאורך חייהם השפיעו על האופן שבו התמודדו עם משבר הקורונה?
מאת אור שוורץ
במושב שעסק ב”בידוד, בדידות ותלות הדדית”, סיפרה ד”ר סיגל נעים מהמכללה האקדמית עמק יזרעאל על מחקר שערכה על זקנים בודדים במהלך משבר הקורונה. היא מספרת שמטרת המחקר היתה לבחון איך החוויות שאנשים עברו לאורך חייהם, השפיעו על האופן שבו נהגו בעודם אנשים מבוגרים במהלך משבר הקורונה. “היו לנו כמה מגבלות למחקר”, הודתה נעים. “הריחוק החברתי חייב שימוש באמצעים דיטיליים אך לא כולם ידועים איך להשתמש בטכנולוגיה ובסמארטפונים… חלקם ביקשו להיפגש פנים אל פנים במקום שיחה בזום – והיה צריך לקבוע במקום פתוח. לחלקם היתה מגבלה של שפה, וגם המסכות הפריעו – אז לפעמים הפסדנו מידע חשוב”.
16:00 | רק אחד מכל 100 ערבים מועסק בהייטק
מאת עוז פיטל
“נוצר אינטרס לאומי לשילוב החברה הערבית בהייטק”, הסביר גלעד כהן-קובץ’, שהעביר את ההרצאה “מגמות בשילוב החברה הערבית בישראל בתחום ההייטק”. לדבריו, אמנם רק אחד מכל מאה ערבים מועסק בתחום זה, אך היקף העובדים צובר תאוצה עם השנים. כך, בעוד שב-2008 היו 350 עובדים ערבים בהייטק, עד 2017 הגיע מספר המועסקים ליותר מ-5,000.
16:00 | “יש לבדוק צרכים ייחודיים של אוכלוסיות ייחודיות כדי לעודד אותן להגיע למערכת הבריאות”
מאת אופיר ליבה
ד”ר שירי שנאן-אלטמן הפנתה זרקור להשלכה קשה של משבר הקורונה – ירידה במספר הנשים חולות סרטן שד שהגיעו לטיפולים שוטפים. “במחקר שעשינו בגל הראשון רואים הבדל גדול בין מספר הביקורים של נשים בבתי החולים במהלך משבר הקורונה, לעומת לפניו”, אמרה שנאן-אלטמן. היא הוסיפה: “גם במחקר שעשינו על חולי סוכרת ועל אנשים מבוגרים מעל גיל 65, מצאנו שכולם צרכו פחות שירותי בריאות בתקופת הקורונה”. לדבריה, מבחינת שיקולים של עלות ותועלת, ה”עלות” של לא להידבק בקורונה עלתה על ה”רווח” של קבלת טיפול רפואי שוטף. “יש לבדוק צרכים ייחודיים של אוכלוסיות ייחודיות כדי לעודד אותן להגיע למערכת הבריאות”, אומרת שנאן-אלטמן. לדבריה, יש להכין תוכניות לאנשים עם מחלות כרוניות שלא מגיעים למערכת הרפואית בזמן משבר.
16:00 | האם משבר הקורונה יכול להפוך נקודת מפנה בתרבות התאגידית?
למרות ההשלכות הקשות של משבר הקורונה, נדמה כי אולי היו לה גם מגמות חיוביות. אחת מהן הציגה פרופ’ עפרה גולדשטיין גדעוני, אנתרופולוגית מאוניברסיטת תל אביב. בהרצאתה “הקורונה והתרבות הארגונית הגברית ביפן”, סיפרה כי ניתן להשתמש במשבר כטריגר לשינוי תפיסות עבודה בעולם. כך, הראתה שלפני המשבר נתפס ביפן העובד האידיאלי כגבר שיכול להשקיע את כל כולו בעבודה ברוב שעות היום, היות שמאחוריו עומדת אישה שתומכת בו. ואולם, המצב החברתי-תרבותי הזה החל להיסדק במהלך המשבר, כאשר אבות יפנים רבים בילו יותר זמן בבית עם משפחותיהם.
11:15 | “אמא לא יכולה להשתיק את הבית כל הזמן”
מאת עביר אלהזייל
עידן הזום הערים קשיים על סטודנטים בכל הארץ, שנאלצו להעביר את מרחב הלמידה אל תוך הבית, אך נדמה שהדבר קשה במיוחד עבור חלק מהם. במחקרה, התמקדה ד”ר טל מלר באופן שבו השפיע המעבר ללמידה מרחוק במהלך משבר הקורונה על סטודנטיות פלסטיניות-ערביות במכללות בצפון. “לפעמים יש רעש בבית”, סיפרה אחת הסטודנטיות למלר. “אמא מנסה כל הזמן שתהיה פינה שקטה, אבל היא לא יכולה להשתיק את הבית כל הזמן”, הוסיפה הסטודנטית. בשל כך, קראה מלר למחקרה “חדר משלהן” – בעקבות הקושי ללמוד כאשר לסטודנטיות אין חדר שבו יוכלו ללמוד לבדן ובשקט.
11:15 | “זה ממש החזיר אותי אחורה לדברים שעברתי בגיל ההתבגרות”
מאת ליאור גבריאלוב
במהלך המושב “פרקטיקות ביקורתיות ככלי התמודדות עם משבר חברתי” סיפרו ד”ר אביטל קאי צדוק וד”ר רונית ראובן אבן זהר מהמרכז האקדמי רופין על קורס שעובר במכללה ובו משתתפות נערות בסיכון וסטודנטיות לעבודה סוציאלית. מטרת הקורס היא ליצור פרקטיקות למידה חדשניות – שמשלבות את הגורם המטפל והמטופל באותה משבצת, ומעודדות למידה משני הצדדים. לדברי קאי-צדוק ואבן-זהב, הקורס מקנה בסיס ליצירת ידע חדש, משנה את יחסי הכוחות ומעודד עשייה ביקורתית. השתיים הציגו תגובות של סטונדטיות שהשתתפו בקורס. “זה ממש החזיר אותי אחורה והצלחתי להיזכר בדברים שעברתי בגיל ההתבגרות בעצמי”, כתבה אחת מהן. אחרת הוסיפה: “למדתי המון על עצמי במהלך המפגשים. משהו במפגש בין סטודנטיות לנערות חיזק אצלי את הנשיות”.
9:30 | המחאה בבלפור – איזה מקום תפסו בה נשים וערבים, ואיך היא התפתחה?
מאת מישל טרובין
מושב “חברה במשבר? מחאות בישראל מ’העם דורש צדק חברתי’ ועד ‘לך'” עסק באחד הנושאים החמים והנפיצים השנה, וכל מומחה סקר את הנושא מהזווית שלו. ד”ר מאיה רוזנפלד מהאוניברסיטה העברית והמכללה האקדמית ספיר סיפרה על התפתחות המחאה בבלפור מנקודת המבט שלה, מהמחאה נגד מעצרו של אמיר השכל ועד היום. אותה המשיך ד”ר נוהאד עלי מהמכללה האקדמית גליל מערבי, שדיבר על תמיכת אזרחים ערבים במחאה בבלפור – אך באותה נשימה מדוע הם מסרבים להשתתף בה.
פרופסור דני פילק מאוניברסיטת בן-גוריון הסביר כיצד העם התאחד, ללא קשר למפה הפוליטית, למחאה כנגד הממשלה שלא נראתה מאז מחאת האוהלים ב-2011. ד”ר טובה בנסקי מהמכללה למינהל הוסיפה זווית חשובה: חצי מהמפגינים במחאות הן נשים. היא תיארה כיצד נשים צעירות השתמשו בגופן כחלק מהמחאה, בעוד שנשים מבוגרות לקחו על עצמן תפקיד אימהי ומגן כנגד האלימות המשטרתית. ד”ר גל לוי מהאוניברסיטה הפתוחה הסביר איך כמה מחאות שונות עמדו זו לצד זו בהפגנות בבלפור.
9.2.2021, 9:00 | נפתח יום המושבים, במוקד: איך משבר הקורונה השפיע על החברה בישראל
מאת הראל בורפקר
יומו השני של הכנס נפתח בהתכנסות ובדברי ברכה שאחריהן התפזרו הצופים ל”חדרי זום” לצפייה במושבים השונים. עיקר היום יתמקד בהיבטים שונים של המשבר שעובר על החברה הישראלית בשנה האחרונה: ממגפת הקורונה, דרך המשבר הפוליטי ועד המשבר החברתי-כלכלי. מליאת הפתיחה התכנסה תחת הכותרת “חברה במשבר? מחאות בישראל, מ’העם דורש צדק חברתי ועד ‘לך'”. בהמשך הבוקר יתקיימו מושבים בין היתר בנושאי שינויים בסוציולוגיה כלכלית, תמורות בחברה החרדית ובדידות של קשישים בימי הקורונה.
17:00 | לתפוס את תשומת הלב שלכם בזום – מתברר שזו אמנות
מאת הראל בורפקר
הסדנה “מה הסיפור שלך? סטוריטלינג אונליין בעולם המשתנה” של ד”ר נועם פיינהולץ התמקדה בדיוק מסרים דרך הרצאות זום, והאמנות של תפיסת קשב הקהל ב-90 השניות הראשונות של ההרצאה. 50 המשתתפים שהגיעו לסדנה קיבלו כלים ללימוד אפקטיבי יותר דרך הזום. כך, למשל, הדגיש פיינהולץ את החשיבות של טון ורווחים בין מילים בעידן הזום – שבו נעלמה כמעט כליל שפת הגוף ועמידה מול קהל. הוא הוסיף כי יש לשאול את הקהל שאלות לאורך ההרצאה, ולהקדיש מחשבה לשאלה איך הוא יחשוב וירגיש לאחריה.
8.2.2021, 9:00 | נפתח כנס האגודה הסוציולוגית ה-52
מאת הראל בורפקר
כנס האגודה הסוציולוגית הישראלית, שאותו מארחת המחלקה לתקשורת במכללת ספיר, נפתח באופן מקוון ויימשך שלושה ימים. הכנס, 52 במספר, ייערך השנה באופן מקוון תחת הכותרת “סוציולוגיה של משבר” – ויתמקד בהתמודדות עם משבר הקורונה והתמורות שחלו בעולם עם המעבר לאונליין. הכנס יתייחס למשבר בזוויות רבות, ובהן כלכלה, מגדר, סביבה וחברה, תרבות, ביטחון ובריאות. הכנס נפתח עם סדנאות שונות, ובהן מיומנויות כמו עריכת מצגות או פודקאסטים, פגישות עם מחברי ספרים שיצאו באחרונה וסיור קולינרי בשדרות.
