מכללת ספיר ציינה אתמול (שלישי) את ערב את יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולחללי פעולות האיבה בטקס שהתקיים באודיטוריום של המכללה, ושודר גם בעמוד הפייסבוק של המכללה. בטקס נכחו כ-150 אנשים, תוך שמירה על הנחיות ומגבלות הקורונה. “השנה החלטנו להשמיע בטקס את קולן של בנות הזוג. החברות של הנופלים שלא היו נשואות להם כשנפלו, וקולן וסיפורן האישי לא תמיד נשמע”, מספרת מעיין בורוכוב, ראש מדור רווחה באגודת הסטודנטים שהפיקה את הטקס ביחד עם משרד הדקן. בטקס השתתפו גם יו”ר אגודת הסטודנטים יורי לוי, המשנה לנשיא פרופ’ ניר קידר וסטודנטים מהמכללה.
את הטקס הנחה מר אלון גייר, דקן הסטודנטים, והשתתפו בו שתי בנות זוג שסיפרו את סיפורן: מלכי גונן גינזבורג, בת זוגו של סמ”ר ארז אשכנזי שנפל ב-2003, ושיר-לי גולן בת זוגו של סגן ליאור קובלסקיס שנפל ב-1995. “יש ימים שגוש הדמעות בגרון מאיים לצאת בכל רגע, לא חס עליי, הכרית כבר ספוגה מדמעות ומחלומות”, סיפרה גונן גינזבורג. “אבל יש ימים שהשמש זורחת, ואני מצליחה פתאום לנשום עמוק, מבלי שיכאב כל כך הלב, ואפשר לחלום חלומות ולקוות. חתיכת מסע קשוח בשביל נערה בת 21”, היא הוסיפה.
בהמשך הוצג ריאיון עם רוויה שרלו, בת זוגו של סגן משנה יובל היימן שנפל במהלך מבצע צוק איתן ב-27 ביולי 2014. לצדו הוצג גם סרט אנימציה קצר בשם “בלבה חומה”, שמתאר רגע ממערכת היחסים ביניהם. הסרט נעשה במסגרת פרויקט הנצחה ייחודי המורכב מסרטי אנימציה קצרים לזכר נופלים ונקרא “פנים. יום. זיכרון”. בריאיון, שרלו הדגישה את חוסר הבמה שיש לבנות הזוג של ההרוגים. “בתור חברה של הרוג במלחמה, אין לי את הבמה, אני תמיד צריכה לגנוב מכל מיני במות. החברה תמיד צריכה לגנוב מהבמה של המשפחות שכול ומהבמה של האלמנות”.
הסיפור השלישי והאחרון שהוצג בטקס היה סיפורה של גולן. “הסיפור שלי הוא לא בדיוק הסיפור הרגיל, ליאור לא נפל באיזה קרב, הסיפור שלו לא סיפור הרואי. ליאור ירה לעצמו כדור בראש”, סיפרה גולן. “מי שנפלו בקרב נמצאים בראש ההיררכיה של השכול הישראלי, הכאב של המשפחות שלהם לא פחות כואב או פחות חזק חלילה. אבל יש סיפורים רבים של גברים ונשים צעירים שהתאבדו במהלך השירות הצבאי או לאחריו”, הוסיפה.
