החלטתם של שרי האוצר והביטחון, להעלות את שכרם של חיילי החובה ב-50%, קצרה שבחים מכל עבר. אלא שבמקביל למחמאות על המהלך, ביממה האחרונה צוברת תאוצה מחאתן של בנות ובני השירות הלאומי. הם לא ייהנו מהעלאה בדמי הכיס שהם מקבלים ומרגישים שנשכחו בצד הדרך.
”קמתי הבוקר לידיעה שמעלים את שכר החיילים, אבל במקום לשמוח ולפרגן ישר התעצבנתי”, כתבה אתמול ענבר פרנקל בפוסט שהפך לוויראלי. היא ביקשה להעלות על נס את תרומתם של משרתי השירות הלאומי: ”אז אולי אין להם מדים, אולי הם לא ייכנסו לעזה במלחמה – אבל הם תורמים כדי לתרום. עבודה סביב השעון, בתנאים לא תנאים. אם זה ימשיך ככה הזלזול הזה, גם לתרומה הזאת לא יהיה ערך”.
פרנקל היא סטודנטית לשיווק טכנולוגי בשנה ב’, ובת שירות לשעבר שעבדה עם נוער בסיכון. “אנשים אמרו לי ‘זאת התנדבות, את בחרת לעשות את זה, זאת לא חובה'”, סיפרה בשיחה עם “ספירלה”. ”אף פעם לא קיבלתי יחס הולם, תמיד קיבלתי תגובות מאנשים: ‘את לא כמו חייל, אין לך מדים, את אזרחית’. אני לא נכנסת להשוואות, ברור לי שיש חיילים שאת העבודה שלהם אני לא יכולה לעשות – אבל אני יכולה גם להעיד שאת מה שאני עברתי עם הנוער בשירות שלי, אני בטוחה בתשעים אחוז שהחיילים לא היו מצליחים לעשות. בחרתי להתנדב לשירות לאומי כי אותי לימדו בבית לתרום”.
ענבר פרנקל: ”תמיד קיבלתי תגובות מאנשים: ‘את לא כמו חייל, אין לך מדים, את אזרחית'”
במסגרת השירות הלאומי מתנדבים כיום כ-18 אלף צעירים שקיבלו פטור מגיוס לצבא, מטעמים שונים. הם מגיעים מכלל המגזרים בחברה הישראלית: בנות ובנים, יהודים ובני מיעוטים, דתיים, חילונים וחרדים, צעירים מרקע של סיכון ומצוקה ומתנדבים עם צרכים מיוחדים. הם מקבלים דמי קיום חודשיים של כ-750 שקל בממוצע. מדובר בסכום שנמוך באופן משמעותי מזה שיקבלו החיילים לאחר ההעלאה שעליה הסכימו השרים בני גנץ ואביגדור ליברמן: דמי הקיום של כלל הלוחמים יעלו ל-2,463 שקל, ולוחמי החוד יקבלו בשנת השירות השלישית 3,048 שקל; תומכי הלחימה ירוויחו 1,793 שקל – ואילו החיילים העורפיים יקבלו 1,235 שקל בחודש.
“ההחלטה להעלות את השכר הצבאי הייתה מוצדקת ואין לנו תלונות על זה, אבל מה איתנו?”, שואלת א’ בת ה-18, שקיבלה פטור רפואי מגיוס לצה”ל והתנדבה לשירות לאומי. “אני רציתי לתרום למדינה הזאת ואוהבת אותה כמו כולם כאן”.
שירה שלם, שמשמשת כמדריכת ילדים בשירות הלאומי שלה, מעידה ש”יש בנות שכל חודש לוקחות מההורים בין 300 ל-400 שקל. אנחנו גם צריכות להיות עצמאיות, לשכור דירה ולממן את עצמנו. אני נתקלת בהמון אתגרים והמערכת לא מתחשבת בזה. זה לא הגיוני שאפילו ג’ובניקים מקבלים יותר מאיתנו”.
שירה עזרא, סטודנטית לעבודה סוציאלית בשנה א’ ובת שירות לשעבר מעידה על הקשיים שהתמודדה איתם בזמן השירות: ”אין שום הערכה לבנות שירות מצד המדינה. לא הייתה לי אופציה לעבוד ולממן את עצמי במקביל. ישנן כמה עמותות למשרתי השירות הלאומי אבל יש פילוג של ממש בין העמותות. אין גב למשרתים, אין עמותה מייצגת שתלחם עבור הזכויות שלהם כמו שלחיילים יש. זה פסיכי”.
ראובן פינסקי, מנכ”ל רשות השירות הלאומי-אזרחי, אומר כי “הרשות תומכת תמיכה נחרצת בהעלאת שכר החיילים ופועלת ככל יכולתה להעלות במקביל את דמי הכיס של המתנדבות ומתנדבי השירות. הרשות הגיבה באופן מיידי וכבר קיימה מספר פגישות דחופות בנושא. אנו תקווה כי מגעים אלו יישאו פרי בהקדם ונביא להעלאה הצודקת והנדרשת בדמי הכיס של המתנדבות והמתנדבים, אשר מהווים אבן יסוד בחוסן הלאומי אזרחי”.
