סטודנט מעשן קנאביס במכללה | צילום: עמית אזמנוב

“לא הייתי מצליחה להתרכז בשיעורים ורק חיכיתי להפסקה לקחת עוד שאכטה. ממש הפכתי להיות תלויה בזה”

הפופולאריות של המריחואנה בישראל לא דילגה גם על מכללת ספיר וברחבי הקמפוס אי אפשר שלא לשים לב לריח האסור. סטודנטים שמעשנים מספרים על החוויה ("זו דרך לתקשר עם אנשים שאתה לא מכיר"), על הנזק ("לפני פגישה עם מרצה עישנתי פייסל, ובפגישה איתו לא הצלחתי להתרכז, הייתי ביקום מקביל") ועל הסיכון ("סטודנט שנתפס הושעה לשבועיים")

כל מי שעובר בשבילי מכללת ספיר, אפילו במקרה, לא יכול שלא לשים לב לריח מיוחד שעולה בחלק מפינות העישון. ריח שונה אך מוכר לרבים. מזכיר קצת דשא גזום אבל לא בדיוק, ריח אסור שהפצת החומר שממנו הוא מופק עלולה לעלות בקנס של אלף שקלים בתפיסה ראשונה. ריח הקנאביס, צמח שמרכיביו נמצאים בפקודת הסמים המסוכנים של מדינת ישראל אך עם זאת הפך לאחד הסמים הנצרכים ביותר במדינה. מאבקים רבים מתנהלים בשנים האחרונות ללגליזציה והתרה של מכירה ושימוש עצמי בקנאביס. בקרב צעירים רבים, שאכטה מג’וינט שוות ערך לצ’ייסר של וודקה.

“אני מעשן קנאביס המון שנים, זה משהו שמשפיע עליי באופן חיובי, אני בן אדם מאוד היפראקטיבי”, מספר י’, סטודנט לשעבר במחלקה לאדריכלות ועיצוב פנים במכללה, “זה מוריד קצת את ההיפראקטיביות גם אם אני הולך ללמוד, עליי אישית זה משפיע בדרך הזאת”.

THC ו-CBD הם שני הרכיבים הפעילים הבולטים בצמח הקנאביס. בעוד THC מפעיל תגובה פסיכואקטיבית, מה שמכונה “סטלה”, CBD הוא הרכיב שמשמש ברפואת קנאביס וידוע בתכונותיו המרגיעות. זנים שונים של קנאביס מגיעים באיזונים שונים בין הרכיבים ולכן השפעתם משתנה מאדם לאדם. “אתה רק רוצה משהו שיוריד את הסטרס ויעזור לך להעביר את היום”, מסבירה ע’, סטודנטית במכללה, “אבל בדיעבד לעשן ג’וינטים זה היה דבר מאוד לא חכם מצידי לעשות בזמן הלימודים. לא הייתי מצליחה להתרכז בשיעורים ורק חיכיתי להפסקה לקחת עוד שאכטה. ממש הפכתי להיות תלויה בזה”.

“בפגישה עם המרצה הייתי באיזה עולם אחר. לא הצלחנו לעבור על הטעויות שלי במטלה. מאותו יום החלטתי שאני מפסיקה לעשן”

“הייתה פעם אחת שאני לא אשכח”, נזכרת ע’. “קבעתי פגישה עם מרצה כדי לעבור על מטלה כי לא הבנתי למה קיבלתי את הציון שקיבלתי. ישבתי לפני הפגישה בדשא עם חברים ומישהו הוציא פייסל. עישנו אותו, וכשהגעתי אחר כך לפגישה עם המרצה פשוט לא הצלחתי להתרכז. הייתי באיזה עולם אחר, יקום מקביל, ולא הצלחנו לעבור על הטעויות שלי ובטח שלא לשפר את הציון. מאותו יום החלטתי שאני מפסיקה לעשן. בטח לא בזמן הלימודים ובטח לא כשאני בין שיעורים”.

המאפרה במכללה: לפי כמות הבדלים, יש רוב ללגליזציה | צילום: מיכאל קרפק

בימים שמתרחשים אירועים במכללה, בהם המוני סטודנטים מציפים את הדשא המרכזי בבניין 4, ניתן להבחין בדוכן צבעוני שמוכר מוצרים לצריכת קנאביס. בכניסה לבניין האקדמיה, תלויה מאפרה ייחודית בעלת שני פתחים, האחד עם הכיתוב “בעד לגליזציה” ועל השני “נגד לגליזציה”.

י’: “ללא ספק, לעומת מוסדות אקדמיים אחרים, בספיר יש הרגשה של קהילת קנאביס”

מבט חטוף בצד המאפרה התומך בלגליזציה, שאין בו מקום לבדל נוסף, מגלה את העמדה שלה שותפים כנראה מרבית הסטודנטים במכללה. “זה מתחיל לקבל יותר תאוצה, ולא רק במכללה, במוסדות אקדמיים בכללי”, אומרת יעל, בוגרת תואר בעבודה סוציאלית במכללה. “אפשר לראות את השיח סביב זה, זו ממש תרבות”.

 

דוכן למכירת מוצרי קנאביס במכללה | צילום: ליטל גלמן

י’, שלומד כעת במכללה הטכנולוגית בבאר שבע, טוען ש”ללא ספק, לעומת מוסדות אקדמיים אחרים, בספיר יש הרגשה של קהילת קנאביס. ראיתי את זה בכל כיוון אליו הסתכלתי. יש משהו מאוד מגבש בלשבת עם כמה חבר’ה שאני מכיר או לא מכיר, לחלוק ביחד דברים ולדבר. זו דרך כלשהי לתקשר עם אנשים שאתה לא מכיר. זה יוצר חיבור והקנאביס הוא ללא ספק חלק מזה”.

אלא שלא תמיד זה כך. גם השימוש עצמו בקנאביס, בלי קשר להשפעותיו, עלול להכניס סטודנטים לצרות. “חבר נתפס על זה שהוא עישן במכללה”, נזכר י’, “היינו בפינת עישון והוא עישן פייסל וישבו שני מרצים באזור. אחד המרצים החליט ליפול עליו והתחיל לתחקר אותו. הוא העביר את השם שלו לראש המחלקה והשעו אותו לתקופה של שבועיים”. ממכללת ספיר לא נמסרה תגובה.

סגור לתגובות.