פרסומי האגודה לקראת הבחירות. צילום: זהר מושקטו

כל מה שכדאי לדעת לקראת הבחירות לאגודת הסטודנטים

לאחר שנה וחצי שבהן חוותה האגודה שינויים רבים בעקבות משבר הקורונה, נשלמות ההכנות לקראת שבוע הבחירות שיחל ב-19 בדצמבר. בדקנו מה השתנה וכיצד הבחירות עתידות להתנהל. כתבה ראשונה בסדרה

פתחו יומנים: ב-19 בדצמבר אמורות להיערך הבחירות לאגודת הסטודנטים של מכללת ספיר. מעתה ועד לאחר יום הבוחר כתבי “ספירלה” ילוו את מערכת הבחירות מקרוב. והפעם, בכתבה הראשונה בסדרה, ביקשנו לבדוק מה השתנה באגודת הסטודנטים בשנה וחצי האחרונות בעקבות משבר הקורונה וכיצד עתידות הבחירות להתנהל.

לאורך שנות קיומה של המכללה, כמעט כל ימי הבחירות לאגודת הסטודנטים נערכו באמצעות עמדות קלפי, כפי שנעשה בבחירות המוניציפליות ובבחירות לכנסת. בבחירות 2016 נערך שינוי חד פעמי בשיטה: הסטודנטים יכלו להצביע באמצעות הסמארטפון, מהלך אשר הגדיל משמעותית את אחוז ההצבעה. מאז אותה שנה, שיטת ההצבעה אף היא השתנתה. ההצבעה השנה תתקיים במתכונת אלקטרונית, כאשר הסטודנטים יוכלו להצביע באמצעות מסכים שיוצבו ברחבי הקמפוס. ניתן יהיה לגשת ולהצביע על פני שישה ימים.

 

השיטה הישנה: עמדת קלפי בבחירות לאגודה ב-2013 | מתוך הפייסבוק של אגודת הסטודנטים במכללת ספיר

מהי אגודת הסטודנטים?

האגודה היא החוט המקשר בין הסטודנט לבין הנהלת המכללה. למעשה, היא פועלת למען קידום האינטרס הסטודנטיאלי במגוון תחומים כמו אספקת השירותים החברתיים, התרבותיים והכלכליים.

האגודה מורכבת ממספר גורמים. הראשון הוא האספה הכללית, שתפקידה העיקרי הוא לפקח על פעולות ועד האגודה (הגוף המבצע), לאשר את תקציב האגודה וחלוקתו. השני, הוא ועד האגודה האחראי על ביצוע כלל העניינים הקשורים לניהול האגודה ולפעילויותיה והוא מורכב מיושב ראש ושישה חברי ועד. הגורם השלישי הוא ועדת הבחירות המורכבת משלושה חברים: מבקר האגודה, היועץ המשפטי ונציג מטעם המכללה המשמש כיו”ר ועדת הבחירות.

השנה, עומד בראשה יו”ר ועדת הבחירות ודיקן הסטודנטים, אלון גייר, ולו סמכות ההכרעה בכל עניין של מחלוקת בנוגע לניהול הבחירות, דרכי התעמולה, אישור או פסילת מועמדים וניהול הבחירות. תעמולת הבחירות ותנאיה ייקבעו על ידי ועדת הבחירות והיא רשאית לפסול מועמד שיחרוג מהתנאים הנקבעים. “אסור לבצע פגיעות אישיות ופגיעות בצנעת הפרט או להשתמש בסכום אינסופי כדי להפעיל תעמולה”, מסביר גייר, “הרעיון פה הוא להגביל שיהיה כמה שיותר שוויון בפני החוק ושוויון הזדמנויות, כי אחרת יבוא מישהו עשיר והוא לוקח את הבחירות”.

“הצבעה בסמארטפון? זה בעייתי”

הסכום המקסימלי המותר להוצאות תעמולה הינו 375 שקל למועמד לחברות בוועד, ו-525 שקל למועמד לראשות האגודה. מועמדים לראשות האגודה יקבלו תמיכה של 500 שקל מוועדת הבחירות (במימון האגודה) לצורך קיום התעמולה, וזאת באמצעות פניה לרכז הבחירות. לצורך כך תעמיד ועדת הבחירות חשבון מיוחד בקופימדיה. כמו כן, אין לקבל תמיכה או חסות מגופים חיצוניים לצורך קיום התעמולה.

גייר הסביר מדוע לא ניתן להצביע גם הפעם באמצעות הסמארטפון, אופציה נוחה יותר עבור סטודנטים רבים: “זה בעייתי, יש כאן הרבה פרצות הקוראות לגנבים. אנחנו אמורים לדאוג לחשאיות ולצנעת הפרט וזה בלתי אפשרי לשמור על כך כאשר ההצבעה נעשית בסמארטפונים”.

 

דיקן הסטודנטים, אלון גייר | צילום: פייסבוק

 

בבחירות לאגודה רשאים לבחור ולהיבחר רק מי שחברים בה – כלומר, כל סטודנט המוכר על ידי מוסדות המכללה המוסמכים, המגיש בקשה להצטרף לאגודה ומשלם את דמי החבר. נכון להיום, ישנם כ-4,500 בעלי זכות הצבעה. חברי הוועד ויושב ראש הוועד ייבחרו בבחירות אישיות וישירות על ידי הסטודנטים. ניתן להצביע ליושב ראש וחברי הוועד שלא באותה הרשימה, כך שההצבעה מתבצעת בנפרד. כמו כן, המועמד שיבחר, יכהן למשך שנה וחצי בתפקיד יושב ראש האגודה.

טרם פורסמה רשימה עדכנית של שמות המועמדים באופן רשמי, אך על פי תקנון האגודה, על ועדת הבחירות לפרסם בפרק זמן שלא יפחת מארבעה עשר יום ממועד הפרסום.

גילוי נאות: אחד מחברי מערכת “ספירלה”, רוני גרין, מתמודד בבחירות לאגודת הסטודנטים – ולפיכך אינו מסקר או מעורב בסיקור מערכת הבחירות ואגודת הסטודנטים הנוכחית

 

סגור לתגובות.