כשהזמרת מורן מזוז נזכרת בתקופת הלימודים במכללת ספיר, היא מספרת על אחת החוויות שקרו לה.
“בזמן הלימודים, המרצים ראו אותי מסתובבת לבד במכללה ולא האמינו שאני לקויית ראיה, חשבו שהכל בסדר אצלי ושאני מסתלבטת עליהם. הם רק לא ידעו שאמא שלי לימדה אותי מראש בעל פה את כל השבילים במכללה”.
והסיפור הזה מספר עליה הכל: הקשיים בעקבות לקות הראיה החמורה, הסביבה שלא תמיד מבינה, וכוח הרצון שלה שלא יתן לכלום לעמוד בדרכה. אלו בדיוק הדברים שבגללם רציתי לשוחח עם מורן השבוע, לרגל שבוע המודעות לשיוויון אנשים עם מוגבלויות.
מורן מזוז בהופעה. צילום: ארז דלל
הזמרת (37) התפרסמה ב”כוכב נולד”, אבל לשיר ולנגן היא התחילה כבר בגן. בגיל 4 היא התחילה לנגן בפסנתר וכבר כילדה למדה פיתוח קול. לאחר התיכון, היא התעקשה להתגייס לצבא למרות שהיתה פטורה בשל לקות הראיה הקשה שלה.
את התואר הראשון שלה עשתה במכללת ספיר, במחלקה לתקשורת, ומאז עשתה תואר נוסף ואף הוסמכה כמדריכת כושר במכון וינגייט.
אבל כל אלו מתגמדים לעומת האהבה הראשונה שלה: הבמה. מאז ההשתתפות שלה בכוכב נולד ב-2009, היא מופיעה ללא הפסקה ואף הגיעה לקדם אירוויזיון. השבוע היתה אמורה להופיע גם במכללת ספיר, כדי להעלות מודעות לסטודנטים שמתמודדים עם לקויות שונות, אך נבצר ממנה להגיע בשל סיבות אישיות.
“אני נלחמתי על הזכויות שלי כל הזמן. אנשים מסתכלים עליי והרבה פעמים לא מזהים את הלקות שלי, מה שמקשה מאוד מבחינת הסביבה והרשויות”
מורן עמדה ב-2016 בראש הקמפיין להנגשת המרחב הציבורי לאנשים עם הפרעות ראייה, מטעם נציבות שוויון זכויות לאנשים בעלי מוגבלויות.
את חושבת שהמדינה פועלת מספיק למען אנשים עם מוגבלויות?
“אין ספק שהיום נפתחות הדלתות יותר. הנציבות למען שוויון זכויות עושה המון למען אנשים עם מוגבלויות. אני מרגישה שסוף סוף העולם נפתח, ואנשים מבינים את הצורך בשילוב”.
אבל מורן לא מתעלמת מהקשיים הרבים, שבעלי המוגבלויות נתקלים בהם מדי יום: “אני נלחמתי על הזכויות שלי כל הזמן. אנשים מסתכלים עליי והרבה פעמים לא מזהים את הלקות שלי, מה שמקשה מאוד מבחינת הסביבה והרשויות. אני חושבת שהמדינה יכולה לעשות יותר. אני יודעת למשל שהמון נשים עם לקויות מפחדות להביא ילדים, גם בגלל הצד הכלכלי. אז המדינה צריכה לעשות יותר מבחינה כספית ולעזור להן”.
אתגר ההוריות עבור נשים עם מוגבלות הוא נושא שמורן מכירה מקרוב. היא עצמה אמא יחידנית לילדה בת שנתיים ובהריון מתקדם, ומתגוררת עם הוריה בנתיבות. “חששתי בהתחלה איך יהיה, איך אטפל, איך אאכיל. אבל אני חייבת להודות שיש לי משפחה מהממת, אמא שלי תמכה בי מההתחלה”. עם זאת, היא מדגישה: “תמיד הקפדתי מההתחלה לעשות הכל לבד עם הבת שלי, בלי הנחות. זו הילדה שלי והטיפול לא צריך ליפול על אף אחד”.
ויש לה גם מסר לנשים עם מוגבלות: “אני רוצה לומר למי שהחלום שלה הוא להיות אמא – פשוט לא לפחד”.
“חששתי בהתחלה איך יהיה, איך אטפל, איך אאכיל. אבל תמיד הקפדתי מההתחלה לעשות הכל לבד עם הבת שלי, בלי הנחות. אני רוצה לומר למי שהחלום שלה הוא להיות אמא – פשוט לא לפחד”.
את חושבת שמוסדות האקדמיה, מהווים מקום מכיל לבעלי המוגבלויות, ומאפשרים להם להגיע להצלחה מרבית?
מורן מספרת שלה עצמה, לא תמיד היה קל, גם בלימודים. “לפני שהכירו אותי כזמרת, התמודדתי עם קשיים לא פשוטים. למעשה, אני עדיין מתמודדת. כי מצד אחד אני נראית רגילה, ומצד שני אני צריכה עזרה. הרבה פעמים הייתי צריכה לרמוז שיעזרו לי, וזה אחד הקשיים היותר גדולים שהיו לי”.
אבל לדבריה, יש שינוי ביחס של האקדמיה. “ישנה התעוררות בשנים האחרונות, המודעות עלתה וגם מוסדות האקדמיה מובילים שינוי משמעותי בהתייחסות לבעלי המוגבלויות”. לסטודנטים עם לקויות, היא ממליצה: “לא להתייאש וללכת קדימה. קחו את כל העזרה שניתנת לכם, בלי להתבייש. כי לכולם מגיעות זכויות שוות”.
מורן מזוז באולפני קול ישראל. צילום | ארז דלל
היא מייחסת את רמת המודעות הגבוהה, בין השאר באקדמיה, גם לתקשורת שחשפה אנשים עם מוגבלות בפריים טיים, באור חיובי. “אני חושבת שאולי גם תוכניות הראליטי תרמו לכך בחשיפה של אנשים עם לקויות. פתאום ראו אותי, בעלת לקות ראייה, בפריים טיים. אנשים הבינו שגם אנחנו יכולים – וזה שירת אותנו בכל התחומים”.
“אני מבינה שאני נותנת ערך מוסף לחברה, שאני תורמת מעצמי. כמו שאני רואה את זה – נכון שאני תלותית ונעזרת באנשים בדברים מסוימים – אבל בדברים אחרים אני תורמת”
עכשיו היא לקחה את התפקיד הציבורי, שבו מצאה את עצמה, לשלב הבא. לפני מספר שנים מורן יצאה במופע, שבו היא משלבת שירה לצד מונולוגים שבהם היא פורסת את סיפור חייה.
“אני לוקחת את הסיפור שלי ומספרת אותו בדרך מיוחדת. אני מספרת איך התגלתה המוגבלות שלי ועל כל המסע של חיי, עד היום. בנוסף, המופע מדבר על ההתפתחות המוזיקלית שלי, האישית והחברתית שלי”.
מה בעצם הביא אותך לצאת עם מופע שכזה?
“זה התחיל בתוכנית ‘כוכב נולד’, שבעקבותיה הפרסום שלי עשה את שלו והרגשתי כמו סוג של דמות ייצוגית עבור קהילת לקויי הראיה. תמיד שרתי, אבל עכשיו הרגשתי צורך להעביר מסר. בהתחלה זה התחיל בכיתות אומן, שהעברתי לבני נוער בכל רחבי הארץ. ואז הבנתי שכדאי לי לקחת את הדבר המיוחד הזה שאני יודעת שאני טובה בו – הוורבליות שלי, היכולת לספר סיפור ולמנף אותו למען הקהילה. בתחילה המופע היה אינטימי, ושמעו עליו מפה לאוזן. ולאט לאט הוא התרחב, ונהיה עשיר בסיפורים, שאותם אני משלבת עם השירים שלי. והכל למען העברת מסר חשוב: שכל דבר אפשרי, עם כוח רצון”.
מורן מרגישה שונה מול הקהל שמגיע למופע הזה, מאשר הקהל שהגיע להופעות שלה בעבר. “אני מרגישה את הקהל בצורה מיוחדת ושונה מהופעה רגילה, אפשר להרגיש את האנרגיות האדירות. וזה גורם לי סיפוק אדיר. אני מבינה שאני נותנת ערך מוסף לחברה, שאני תורמת מעצמי. כמו שאני רואה את זה – נכון שאני תלותית ונעזרת באנשים בדברים מסוימים – אבל בדברים אחרים אני תורמת”.
