ביום ראשון האחרון (7.11) נערכה תחרות השחייה של עמותת ספיישל אולימפיקס ישראל לאנשים עם מוגבלות. למרכז ההידרותרפי שער-הנגב שבמכללת ספיר הגיעו 80 שחיינים שהתחרו במספר מקצים בסגנונות חזה, חתירה, גב ופרפר, למרחקים של 25, 50 ו-400 מטר. עשרות בני משפחה וחברים של השחיינים דאגו לעודד אותם ולהחדיר בהם מוטיבציה.
עמותת ספיישל אולימפיקס ישראל היא חלק מארגון בינלאומי שמטרתו העיקרית היא “לחשוף לעולם יכולות אדירות הטמונות באנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית, ובכך להביא לידי שילובם בחברה”. הספורטאים החברים בעמותה נהנים מפעילויות שונות בחינם.
ליאור פריימן, שחיין עם צרכים מיוחדים: “אפילו שקשה לנו, בספורט אנחנו מראים שאנחנו יכולים לעשות יותר ממה שחושבים”
על שפת הבריכה פגשנו את דניאלה פאיוק-גומס מרחובות, שחיינית בת 25 שכבר קצרה הישגים בזירה הבינלאומית. לפני כשנתיים זכתה פאיוק-גומס במדליות זהב וארד בתחרות הספיישל אולימפיקס העולמית שנערכה באבו-דאבי. התחרות כללה מעל ל-190 משלחות מרחבי העולם ובהן כ-7,000 ספורטאים עם מוגבלות קוגניטיבית. הנשיא לשעבר, ראובן (רובי) ריבלין בירך אותה על הזכייה, אך פאיוק-גומס מודה שהתרגשה הרבה יותר מהברכה של הזמרת הנערצת עליה, שירי מימון. “יש לי אוטיזם, אפילפסיה והפרעת קשב וריכוז”, היא מספרת בחיוך. “אני מקפידה להתאמן מדי שבוע וזה עוזר לי. אני ממליצה לכולם לעשות ספורט, זה בריא ומחזק את הגוף והנפש”. אלישע פרידמן, ספורטאי עם תסמונת דאון הלומד באוניברסיטת בר אילן, סיפר כי הוא שוחה מגיל 5 ומאז ומתמיד השחייה מאוד תרמה לו.
ליאור פריימן, ספורטאי עם צרכים מיוחדים, מדגיש גם הוא את חשיבות השחייה: “אפילו שקשה לנו, בספורט אנחנו מראים שאנחנו יכולים לעשות יותר ממה שחושבים”. מיר סגל המתין בשמש לתורו לזנק אל המים. “אני מתרכז לפני התחרות”, הסביר. “התוצאה לא חשובה, העיקר שניתן את המקסימום. אנחנו לא עושים הנחות לעצמנו”.
בסוף התחרות, ניגשה המאמנת נורית משיח אל הספורטאים ושיבחה אותם על השתתפותם. “כל אחד דורש התייחסות אחרת”, הסבירה. משיח עברה ביניהם, בזה אחר זה. חיוך, מילה טובה – אבל לא רק. “יש ילד שלא מוכן לשחות אם הוא לא יודע שבסוף האימון אני מביאה לו קרואסון, אז אני דואגת להביא לו”, גילתה בחיוך. “יש ספורטאית שבמשך קרוב לחודשיים הגיעה לאימונים ולא נכנסה למים, ישבה בצד בכל פעם. התעקשתי שתמשיך להגיע. אתמול בפעם הראשונה היא העזה להיכנס, היא רקדה, צחקה ונהנתה. זה היה מרגש”.
