רז ישראלי ואדר גנדלסמן
סטודנטים הלומדים בשנה ג’ במסלול עיתונות במכללת ספיר השתתפו בתחילת השבוע בכנס אילת לעיתונות ה-15, ולאורך שלושה ימים נכחו בפאנלים שונים שעסקו בממשק שבין התקשורת הישראלית לבין ההיבטים הפוליטיים, החברתיים והכלכליים של החיים בארץ. ברוב הפאנלים הציגו המשתתפים את מה שהם תופסים ככשלים והיתרונות של הסיקור העיתונאי, איכותו והתאמתו לעידן הדיגיטלי.
ביום ראשון בצהריים נכחו הסטודנטים בפאנל תחת הכותרת “דופקים ת’פריפריה”, שעסק בשאלה אם כלי התקשורת מחוץ למרכז הארץ משדרים לעצמם בלבד. ראש עיריית אילת אלי לנקרי ועמיתו מדימונה בני ביטון ביקרו את העיתונאים שישבו איתם על הבמה על הסיקור התקשורתי החסר של עריהם בפרט ואזורי הפריפריה בכלל. “אנחנו עושים דברים מדהימים בדימונה, העיר משגשגת וזה לא מסוקר מספיק”, אמר ביטון. “על מה שומעים? על חוסר המשילות ועל הפשיעה בנגב”.
לנקרי, שנאלץ לחזות במפגינים שנכנסו לאולם במחאה על פגיעה אקולוגית לטענתם בחופי העיר, התעקש שהעירייה תחתיו עושה מאמצים רבים על מנת להפוך את אילת לעיר ירוקה.
לאחר הפאנל הראשון ישבו הסטודנטים למעגל שיח עם כתב אזור הצפון של חדשות 12, פוראת נאסר, שסיפר על דרכו המקצועית, העבודה העיתונאית השוטפת ועל הקשר בין הזהות הערבית שלו והיותו איש תקשורת. כשנשאל איזה טיפ היה נותן לעיתונאי צעיר מהפריפריה, הוא ענה: “לא לוותר. ליפול ולקום כמה שצריך עד שתגיע או תגיעי למקום שאתם מכוונים אליו. לי היה קושי כפול: התחלתי גם כערבי, לא רק מהפריפריה, בדרך למיינסטרים התקשורתי, אבל לא ויתרתי. ברגע שפרסמתי סיפור אחד שזכה באמון הציבור הערבי וגרם לו להבין שאני כאן בשבילו, נפתח הסכר ואנשים מעבירים לי סיפורים לבד”.
ביום שני התקיים פאנל סוער תחת הכותרת “טוויטר הרגה את העיתונאים?”, שהתיימר לעסוק בהשפעת הרשתות החברתיות על התקשורת הממסדית בארץ, ובשאלה אם רשת טוויטר היא עוד כלי לגיטימי להפצת מידע בעידן הרב-ערוצי. בפועל, התמקדו המשתתפים המרכזיים – בהם אוהד חמו (חדשות 12), חיים לוינסון (הארץ) ויעקב ברדוגו (ערוץ 14) – בהתנצחות אישית ביניהם ופחות בנושא הפאנל.
לאחר מכן המשיכו הסטודנטים לפאנל תחת הכותרת “פיגוע ריאליטי”, על אופן הסיקור בתקשורת הישראלית של אירועים ביטחוניים מתגלגלים, ובעיקר בפיגוע ברחוב דיזנגוף בתל אביב באפריל האחרון, שבמסגרתו נעו העיתונאים והצלמים בין הזירות השונות, תיעדו בשידור ישיר אנשי ביטחון ודירות אקראיות שלפי שמועות הסתתר בהן המחבל. בין המשתתפים היו עיתונאים שלקחו חלק באותו אירוע וגורמי ביטחון.
ברהנו טגניה (חדשות 12), שסיקר מהשטח את אותו ערב מתוח, טען שה”מרדף” שניהלו העיתונאים לצד כוחות הביטחון היה מתבקש, מאחר שמדובר היה בתקופה של רצף פיגועים, והעדכון של הצופים בבית היה הכרחי. “מה ציפיתם, שאנחנו נחכה בצד ולא נסקר?”, הוא תהה. “שב”כ, צה”ל ומשטרת ישראל גלגלו את האחריות לתקשורת”.
דובר צה”ל תא”ל רן כוכב ענה לו: “אנחנו חושבים שיש דברים שלא ראויים לשידור, כמו שפורנוגרפיה ורצח לא ראויים לשידור. בזמן אמת צריכה להיות מגבלה”. דובר מחוז תל אביב של המשטרה, סנ”צ עמי בן דוד, הוסיף: “המערכות הממוסדות התחילו להתחרות במה שקורה ברשתות החברתיות”.
בהמשך התיישבו הסטודנטים ממסלול העיתונות למעגל שיח עם העיתונאי לירן לוי (ynet ו”ידיעות אחרונות”), שזכה באותו יום בפרס לתחקירים ופלילים על חשיפת פרשת סרסור הסוהרות בתקופת עבודתו בערוץ 20 (כיום ערוץ 14). הוא פירט על הגעת המידע עליו, העבודה מול המקורות, הקשיים שהוערמו עליו והניסיונות למנוע ממנו מלפרסם את המידע.
במושב אחר הצהריים התקיים הפאנל “יוקר המחייה – פופוליזם או מציאות?”, שעסק בשאלה אם מחאת יוקר המחיה קיימת רק בתקשורת. המנחה נגה ניר נאמן (חדשות 13) וחברי הפאנל דנו באיכות הסיקור הכלכלי של כלי התקשורת בישראל, ובהתאמת התוכן לרמת הידע וההבנה של הגולשים והצופים. לאחר מכן שוחחו הסטודנטים עם גיא לרר, מגיש תוכנית “הצינור”, שמוביל רוח עיתונאית אקטיביסטית שבמסגרתה הוא פעיל במחאה וחרם על גופים כלכליים מרכזיים. הוא סיפר שאינו חושש אף שהעבודה שלו מבקרת את האנשים החזקים במשק וטען שהוא נהנה מחופש עיתונאי מלא בערוץ.
ביום שלישי בבוקר התקיים פאנל שאמור היה לעסוק בשאלה מדוע התקשורת משתפת פעולה עם הצהרות של פוליטיקאים אף שניכר שהן נאמרות לשם החשיפה בלבד או בכדי לנצל את התקשורת. בין המשתתפים היו יוסי יהושוע (“ידיעות אחרונות”), אור הלר (רשת 13), יואב לימור (קשת), גולן בר יוסף (מעריב) ואחרים, ועד מהרה גלש השיח לוויכוח פוליטי מובהק, ללא קשר לנושא הפאנל או לתפקוד התקשורת. רק בקשתו של דובר צה”ל רן כוכב (“אני לובש מדים והשיח לא נוח לי”) החזירה את הדיון למטרתו המקורית.
