עדן סולומון ועידן בלומהוף
“מודלים של צ’אט מבוססי GPT יכולים לשמש באקדמיה למגוון משימות כגון: לימוד והוראת שפה: מודלים של צ’אט מבוססי GPT יכולים לדמות שיחה עם דובר שפת אם, מה שיכול להיות שימושי לתלמידים הלומדים שפה חדשה. כתיבת מאמרים וסיוע במחקר: מודלים של צ’אט מבוססי GPT יכולים לסייע לסטודנטים בכתיבת מאמרים ועבודות מחקר על ידי מתן הצעות למבנה, תוכן ושפה. הדרכה ותשובות לשאלות: מודלים של צ’אט מבוססי GPT יכולים לספק לתלמידים סיוע בזמן אמת ותשובות לשאלותיהם במהלך השיעור או בזמן הכנת שיעורי בית. הדמיית תרחישים או מצבים בתחומים שונים כגון כלכלה, עסקים, פוליטיקה וכו’. ראוי לציין שהשימוש במודלים של צ’אט מבוססי GPT באקדמיה עדיין בשלבי פיתוח מוקדמים ויש צורך במחקר נוסף כדי לקבוע את יעילותו”.
הפסקה לעיל לא נכתבה על ידי אדם אלא על ידי תוכנה. השקת מודל ה-ChatGPT של חברת Open AI בנובמבר האחרון מציבה אתגר חדש בפני האוניברסיטאות והמרחב האקדמי כולו, מאחר שמאז השקתו החלו סטודנטים להשתמש בו לצורך כתיבת עבודות אקדמיות. הצ’אט מסייע לכתוב טקסטים שלמים המבוססים על דרישות של המרצים. במקום מאמץ מרוכז של עבודה אינטנסיבית, ניתן באמצעות המודל החדש להקליד את דרישות העבודה ולסיים את המטלה תוך זמן קצר באופן משמעותי. לתוכנה יש פוטנציאל לכתוב עבודות סמינריוניות מלאות, ואף ליצור כתבות, סרטוני תדמית ואפשרויות נוספות.
ג’, סטודנט למדעי המחשב במכללת ספיר, נחשף לצ’אט כשבוע לאחר שעלה לאוויר. “אני בעיקר משתמש בו לצורך כתיבת קוד וכדי לבדוק אם הקוד עובד”, הוא מסביר. “בגדול זה עוזר לי לעשות שיעורי בית כי אני יכול לבדוק אם הקוד שרשמתי עובד. בנוסף אני נעזר בזה בקורס אנגלית לסיכומי מאמרים ומטלות”.
טכנולוגיית הבינה המלאכותית – כך זה עובד. צפו:
גם ב’, סטודנט להנדסה באוניברסיטת בן גוריון, אימץ את הטכנולוגיה ומשתמש בה כבר כמה חודשים: “אני אישית לא עושה מטלות 100% עם זה. מבחינתי זה ויתור עצמי ואני לא רוצה לוותר לעצמי. הצ’אט עוזר לי רק בייעול הקוד או התוכנית שכתבתי אבל הוא ממש לא בונה אותה מאפס”.
לדבריו, למרות הנוחות שבדבר, הוא מודע לסיכון הכרוך בשימוש בתוכנה, ובפוטנציאל הפגיעה שלה באיכות הלמידה: “הכל תלוי איך אתה משתמש בזה. אני אתן לך דוגמא: יש סטודנט שלוקח ערך מוויקיפדיה ועושה ‘העתק הדבק’. אם הוא לא למד – הוא לא ידע. אבל אם אותו סטודנט עובר על הערך ומבין אותו, אז הוא יודע מה יש במטלה ובודק מה לא מובן. כך גם עם הצ’אט GPT”.
אולם על אף ההתלהבות הראשונית מהתוכנה ומפוטנציאל האפשרויות שבה, קיימת לא מעט ביקורת על הפיתוח של חברת Open Al. ראש התוכנית לתואר ראשון להנדסת תעשייה וניהול באוניברסיטת תל אביב, פרופ’ ערן טוך, מסביר שאחת הבעיות המרכזיות של ה-GPT היא חוסר הדיוק בעובדות. לדבריו, לעיתים התוכנה מפיקה מידע שגוי. כמו כן, אין ביכולת הבינה המלאכותית להגיע ליצירתיות ולגבש קול אישי. במילים אחרות, ברגע שסטודנטים השתמשו בצ’אט לצורך מטלה זהה, הם יקבלו את אותם הטקסטים. “התוכנות האלה הן לא באמת יצירתיות, הן פשוט מערבבות דברים שקיימים כבר באינטרנט”, הוא אומר. “כדי ליצור תוכן שעדיין לא קיים באינטרנט אנו צריכים לחשוב מחדש, מה שהתוכנה לא מסוגלת לעשות”.
מבדיקה שערכנו עולה שהצ’אט מעודכן רק עד סוף 2021, כך שהמידע אינו בהכרח עדכני ומדויק. א’, סטודנט למדעי המחשב באוניברסיטה הפתוחה, מקצוע שאמור לספק תשובות חד משמעיות, מספר שקיבל מטלה שהצ’אט לא הצליח לפתור: “ישבתי על התרגיל הזה יותר משבועיים ולבסוף ניגשתי ל-GPT. כשהקלדתי את השאלה הצ’אט חשב אבל נתן לי קוד שכאשר בדקתי אותו הבנתי שהוא שגוי. לא יכולתי לסמוך על זה”.
עד היום השתמשו מרבית המוסדות האקדמיים בתוכנה של חברת originality, שמטרתה למנוע העתקות, על ידי בדיקת מקוריות העבודה. אך כיום למוסדות האקדמיים אין דרך רשמית לזהות את העבודות שהכינו סטודנטים באמצעות בינה מלאכותית – מה שמציב את טוהר העבודות האקדמיות בבעיה.
יש הטוענים שבתחומי מדעי הרוח והחברה מודל ה-ChatGPTעדיין לא מפותח והסכנה האמיתית בו קשורה בלימודי מדעי המחשב, הנדסה וכדומה. אך ראשת המחלקה למדעי המחשב בספיר, ד”ר שירה צוקר, מביאה בשורה אחרת: “סטודנט אצלנו סיפר שהגיש לקורס שאר רוח עבודה שנעשתה על ידי תוכנת הבינה המלאכותית, ואף קיבל עליה ציון, כך שהאתגר החדש הוא לא רק למדעי המחשב אלא משותף לרוב המחלקות. וכדאי לכולם להיות מודעים לכך”.
- איך את נערכת לפריצת הבינה מלאכותית לאקדמיה?
“תוכנת הבינה המלאכותית נותנת קוד שעשויות להיות בו בעיות, כך שגם סטודנט שישתמש בה יצטרך לבדוק אותה היטב. בשנה ג’, סטודנטים שישתמשו בכלי לטובת שיפור העבודה ולא במקומה, יוכלו לעשות תוכנות ברמה גבוהה יותר. תלמידי שנה א’ שיבחרו להשתמש בתוכנה במקום לעבוד לבד – לא יידעו לתכנת. חד משמעית. בכל אופן, בקורסים שבהם יש עבודת סיום ולא מבחן, הסטודנטים יצטרכו להסביר את העבודה שלהם, ולא רק להגיש קוד”.
- איזה שינוי יצטרכו המוסדות להשכלה גבוהה לעשות כדי להתאים את עצמם?
“האתגר המרכזי יהיה לבדוק מיומנויות אנושיות ולא רק ידע. כלומר, מרצים יצטרכו ללמד את הסטודנטים מקום להבעה עצמית וביקורתיות כלפי התוכנה, שכן גם כשהיא טועה – והיא טועה – היא עושה זאת בביטחון כך שקשה לזהות את הטעות. גם המרצים וגם הסטודנטים יצטרכו ללמוד להכיר את התוכנה ולבקר את התוצאות שמתקבלות”.
- באוניברסיטת בן גוריון יובא סעיף חדש לתקנון ועדת המשמעת, האוסר על הגשת עבודה שנכתבה על ידי בינה מלאכותית. מה דעתך על הצעד הזה? צריך ליישם אותו בכל המוסדות להשכלה גבוהה?
“זה צעד ראשוני בלבד. אני מאמינה שבהמשך, ככל שיכירו את התוכנה וישתמשו בה, הגישה הזו תשתנה. יהיה ברור שמותר להתבסס על הבינה המלאכותית בדיוק כמו שמתבססים על חיפוש ברשת. כמובן שהעתקה מלאה צריכה להיאסר, בדיוק כמו העתקה מלאה מהרשת. אולם שימוש מושכל, תוך ציון המקור, יהיה השלב הבא של אופן הלימוד. כמובן שזה תלוי באופי העבודות, תחום ושנת הלימוד”.
ראשת המרכז לקידום ההוראה והלמידה בספיר, אפרת ליברמן, רואה ב-GPT דווקא נקודת מפנה חיובית להשכלה הגבוהה. “אני חושבת שהצ’אט זה אחד הדברים הכי טובים שיכלו לקרות לאקדמיה”, היא אומרת. “האקדמיה נכנסה לסטגנציה לפני 400 שנה בערך, והבינה מלאכותית עומדת לעשות בה שינוי ניכר. כיוון שזה מצריך אותנו להיות הרבה יותר יצירתיים בדרך הערכה וההוראה שלנו”.
- יש שינוי בתקנות בספיר?
“פנייה לחקיקה זה צעד מהיר מדי. אנחנו מעבירים הנחיות, בקשות והסדרים. בואו ניתן לדברים רקע לשקוע, לראות לאן זה הולך ואז להחליט איך נכון למסד את זה”.
באשר לאיסור כתיבת העבודות בבינה מלאכותית בבן גוריון נמסר מדוברות האוניברסיטה: “תהליך של שינוי התקנון ארוך ומורכב ועל כן לוקח זמן והנושא טרם אושר”.
