טיוטת חוק ההסדרים שהגיש בשבוע שעבר שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ (הציונות הדתית) טומנת בחובה שינוי בהענקת מלגות של הקרן לחייל המשוחרר: עד כה ניתן מימון לשנת לימודים ראשונה עבור כל הסטודנטים שנרשמו למוסדות השכלה גבוהה בפריפריה, ואילו מעתה – כך לפי הטיוטה – הקרן תיתן את המלגה רק בהתאמה למצב הסוציואקונומי של הסטודנטים ועל פי קריטריונים שייקבעו בהמשך.
מדובר ב-28 מוסדות השכלה גבוהה בנגב, בגליל, באזור ירושלים וביהודה ושומרון, ואלה נהנים כלכלית מההטבה הניתנת לחיילים משוחררים ומגדילה את מספר הנרשמים אליהם, שאלמלא המלגה היה עלול להיות נמוך משמעותית. “אני לא הייתי מגיע ללמוד ב’ספיר’ אם לא המלגה הזאת”, אומר אלון, סטודנט במכללה ותושב ראשל”צ. “הנסיעות והמרחק שווים את זה רק בזכות העזרה הזו”.
המלגה מוענקת לסטודנטים הבוחרים ללמוד בפריפריה מאז ספטמבר 2009, אז החליטה הממשלה על “עידוד חיילים משוחררים לרכישת השכלה גבוהה באזורי סיוע”. על פי דו”ח חופש המידע של משרד הביטחון לשנת 2021 זכו 7,531 סטודנטים למימון שכר הלימוד בשנה הראשונה, ואליהם נוספו 1,274 סטודנטים מהפריפריה שלמדו במוסדות במרכז (מלגת הגרים בפריפריה). עלות כלל המלגות עד היום נאמדת ב-90 מיליון שקל.
השר סמוטריץ’ מבקש לשנות את המצב הנוכחי בנימוק ש”הקרן אינה מסייעת באופן הרצוי בהנגשת השכלה גבוהה לחיילים משוחררים, שכן היא לא תורמת דיה לצמצום חסמים סוציו-אקונומיים של הפרט בנגישות להשכלה גבוהה”. למעשה, הוא טוען, המלגה עלולה דווקא להעצים את הפערים. לכן הוא מעונין לשנות את הנוהל ולהעניק את התמיכה רק לאלה הגרים בפריפריה, ולא לכל מי שלומדים בה. החל משנת 2024 יעמדו לטובת הצעה זו 90 מיליון שקל, שבעזרתם תקבע הקרן לקליטת חיילים משוחררים את שיטת הניקוד לחלוקת המלגות בהתאם להיקף המבקשים ומאפייניהם הסוציו-אקונומיים והתקציב שיעמוד לרשות הקרן.
השינוי מעורר דאגה בקרב ההנהלות של מוסדות השכלה גבוהה בפריפריה. “זו החלטה אומללה שאם תבוצע – תפגע באופן בוטה בייעודנו להנגשת ההשכלה הגבוהה, ובחובתנו לקדם את הנגב בפרט והחברה הישראלית בכלל”, אומר נשיא מכללת ספיר פרופ’ ניר קידר. “מדובר בנזק של עשרה מיליון שקל בשנה במוסד אקדמי שמוכיח כבר שנים שאפשר לספק השכלה גבוהה מעולה ורלוונטית לחברה ולשוק התעסוקה. החלטה מהסוג הזה פוגעת בציבור עצום של סטודנטיות וסטודנטים שיתקשו לבוא בשערינו”.
מור דמרי, סטודנט במחלקה למשפטים בספיר, טוען שצריך לנהל את המלגה באופן אחר. “לימודים במוסד ‘מזכה’ לא מהווים אינדיקציה למעבר לפריפריה”, הוא אומר. “המון סטודנטים לומדים בספיר אבל גרים באזור. לחלק מהלומדים יש דרך לשלם את שכר הלימוד דרך חסכונות שלהם או מכספים ההורים שעוזרים. זה לא הוגן לחלק את העוגה באופן כזה שסטודנט שאין לו ולומד במוסד לא מזכה ייכנס לבור כלכלי, ודווקא סטודנט אחר שיש לו כסף, יקבל הטבה בלי לקדם שום מטרה חברתית אמיתית”.
שי, בוגרת תואר ראשון בעבודה סוציאלית, היא דוגמה לסטודנטית שהלימודים במכללת ספיר גרמו לה להישאר בשדרות ולהקים משפחה בה. “סטודנטים הם למעשה הרוח החיה בערים, בקיבוצים ובמושבים באזור”, היא מסבירה. “מדובר בקבוצת אנשים גדולה שמגיעה להפריח שממה. בעיניי המלגה היא ההזדמנות להגיע ולהכיר את הדרום. הרבה מאיתנו נשארו לגור באזור גם אחרי הלימודים, וזו צריכה להיות אחת מהמטרות של המדינה – לפתח בעזרת הסטודנטים את הפריפריה”.
