מאת פלד ארבלי
“מאז השבת השחורה נותרו 136 חטופים וחטופות בלב הרצועה. מאז השבת השחורה 7 מחברינו משער הנגב נותרו בשבי האויב. אז רגע לפני שאת ואתה מניעים את הרכב דרומה זכרו את אשר קרה לנו, הדרום אדום מתמיד השנה ולא מפריחה ולא מצמיחה, אלא מדמם של כל החברים והחברות שלנו באדמה הקדושה הארורה שאנחנו קוראים לה בית”.
את הדברים הכואבים האלה כתב שי ששון מקיבוץ ניר עם שבמועצה האזורית שער הנגב, מנהל הדיגיטל של מכללת ספיר ומרצה במחלקה לתקשורת, במחאה על ההחלטה לקיים השנה את “דרום אדום”. הפוסט שלו, יחד עם פוסטים של תושבים נוספים בעוטף שהתנגדו לקיום הפסטיבל המסורתי בתקופה הנוכחית, הפכו בשבועות האחרונים לוויראליים והביאו בסופו של דבר להחלטה לבטל את הפסטיבל השנה ברגע האחרון.
פסטיבל “דרום אדום” מתקיים מדי שנה מאז 2007 בשיא פריחת הכלניות בחודש פברואר. הפסטיבל מושך עשרות אלפי מטיילים הנהנים ממרבדי הפריחה האדומים וממזג האוויר הנוח בנגב המערבי ותורמים רבות לעסקים המקומיים. היוזמה המקורית להפקתו הייתה של יזמים משער הנגב, בהם ראש המועצה המנוח אופיר ליבשטיין ז”ל, תושב כפר עזה שנרצח ב-7 באוקטובר, ושהפסטיבל שתוכנן להתקיים השנה היה אמור להיות לזכרו.
השנה, בצל האסון והמלחמה, עמותת “שדות שקמה בשור” המארגנת את הפסטיבל ניצבה בפני דילמה לא פשוטה. מחד, התקופה קשה וטרגית – תושבי העוטף עדיין מתאבלים על מתיהם ומייחלים לשובם של החטופים, רבים מהתושבים עדיין מפונים מבתיהם והיישובים ברובם נטושים. מאידך, השאיפה היא להציג חוסן וחיוניות, לשמר את השגרה ככל שניתן ולתמוך בקהילה ובעסקים המקומיים, חרף הנסיבות.
וכך, לאחר התלבטות לא פשוטה הוחלט לקיים את הפסטיבל – אך במתכונת מותאמת ומצומצמת, בין היתר ללא גישה לשטחים הנמצאים מערבית לכביש 232. ההחלטה לא זכתה לגיבוי ציבורי ופוסטים ברשתות החברתיות שבהם תושבים מביעים את תסכולם החלו לצבור תהודה ותאוצה. על רקע קולות התושבים החליטו בעמותה לכנס ישיבת זום דחופה ביום חמישי האחרון בשיתוף ראשי המועצות האזוריות בעוטף, שבה הוחלט לבטל את הפסטיבל שעות ספורות לפני פתיחתו.
“זה הבית שלנו והפעם אנחנו לא מזמינים”
אחד מקולות ההתנגדות הבולטים שהובילו להחלטה לבטל את הפסטיבל היה של בר חפץ, תושב קיבוץ נירים במועצה האזורית אשכול. חפץ כתב פוסט בפייסבוק שזכה לשיתופים ותגובות רבות. בין היתר הוא כתב: “הכלניות חזרו, וגם דרום אדום. אפשר לכתוב אין ספור קלישאות על דם ואדמה, על החזרה הצמיחה והפריחה. אבל שראיתי היום את השלטים שקק”ל שמו ביערות שלהם לכבוד דרום אדום, ביחד עם השירותים הכימיים. אז במילה אחת ‘לא’, ובשתי מילים ‘אל תבואו'”.
חפץ הוסיף: “אל תבואו בגלל דרך ארץ. זה חבל ארץ שהתושבים שלו פליטים בארצם שהישובים נטושים ושרופים, לעשות כאן פיקניק זה כמו לעשות מסיבה בבית של שכן שנמצא בטיפול נמרץ בבית חולים, זה לפלוש למקום שהמארחים אינם, שלא לדבר על כל אלו שלא יתאפקו ורק ירצו לראות את המיגונית, או את הבתים השרופים בקיבוצים, זה הבית שלנו והפעם אנחנו לא מזמינים”.
“לעשות כאן פיקניק זה כמו לעשות מסיבה בבית של שכן שנמצא בטיפול נמרץ בבית חולים, זה לפלוש למקום שהמארחים אינם, שלא לדבר על כל אלו שלא יתאפקו ורק ירצו לראות את המיגונית, או את הבתים השרופים בקיבוצים”
לישי מירן-לביא, אף היא עובדת בספיר כמנהלת המכינות הקדם אקדמיות, שבעלה עמרי מירן נחטף מקיבוץ נחל עוז ועדיין שבוי בידי חמאס, כתבה גם היא בפייסבוק: “הדרום היום אדום מאד, אדום מדם, ארבעה חודשים עברו ונראה שקצת מתחילים לשכוח, אז אני פה כדי להזכיר ולהגיד שלא אין שגרה, אין פסטיבל, אין החלמה, אין שיקום עד שעמרי חוזר עד שכולם חוזרים. ובמקום להגיע אלינו לבית שאנחנו לא שם, מוזמנים להגיע לכיכר החטופים כי זה הבית שלנו בחודשים האחרונים”.
הלחץ הציבורי הזה עשה כאמור את שלו, ומארגני הפסטיבל החליטו לבטל את האירוע השנה. דורון נחמני אשטן, מנכ”לית עמותת התיירות “שדות שקמה בשור” אמרה לספירלה: “התחלנו עם המון כוונה טובה ועם רצון עז לעזור לעסקים המקומיים. עם זאת, כוונתנו לא הייתה מעולם לפגוע בקהילות שלנו חלילה או במשפחות החטופים.
“מהרגע שפנו אלינו באופן אישי, חשבנו מה ניתן לעשות והחלטנו יחד עם ראשי המועצות השותפות לבטל את דרום אדום, למעט הצעדה על שם אופיר ליבשטיין ז”ל, מייסד דרום אדום וראש מועצת שער הנגב שנהרג בשבת השחורה. אנחנו עדיין נשמח שמי שיכול יגיע לתמוך בעסקים שפתוחים ומצפים לקבל קהל והמסר הכי חשוב שלנו הוא שכולנו מחכים שהחטופים ישובו ונזכה לחגוג דרום אדום יחד איתם”. לישי מירן-לביא הודתה על ההחלטה: “חשוב לנו לפרגן להנהלה שהיתה קשובה מאוד לפניות שלנו”.
