מאת קורל סופר
מזה למעלה מחודשיים שאגודת הסטודנטים במכללה האקדמית אשקלון נאבקת כדי לקבל תנאים שווים לאלה שאישרה הממשלה לסטודנטים במכללות ספיר ותל חי. המאבק הגיע לאחרונה עד למשכן הכנסת – ח”כ יוסף טייב מש”ס, יו”ר ועדת החינוך והספורט, וח”כ מיכאל ביטון מ”המחנה הממלכתי”, יו”ר הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל, הצהירו כי הם עובדים על הצעת חוק למימון שכר לימוד מלא לסטודנטים מהעוטף, ללא קשר למוסד האקדמי שבו הם לומדים.
סטודנטית במכללת אשקלון שהתפנתה מביתה ולומדת מרחוק: “אני נמצאת בזום והמרצה נמצא בכיתה, אני לא באמת רואה מה הוא כותב ולא שומעת את הסטודנטים האחרים”
חברי אגודת הסטודנטים במכללת אשקלון, בראשות היו”ר מאיר כץ (30), התחילו את מאבקם לבד. “אף אחד לא היה בזה”, מספר כץ בשיחה עם ספירלה. “אנשים שהצטרפו אחר כך לקחו קרדיט בלי לעשות כלום באמת. הם עזרו, אבל בגדול זו מלחמה שלנו”. לדברי כץ, כשהאגודה הגיעה לכנסת היא נתקלה בהתחלה בחוסר שיתוף פעולה: “יש פער בין מה שאנשים מדברים על הדרום בכנסת, לבין מה שבפועל הם עושים למענו”, הוא אומר באכזבה.
במכללת אשקלון לומדים 5,500 סטודנטים, ומתוכם מאות סטודנטים מהעוטף שנאלצו להתפנות מבתיהם. למרות שהמכללה חזרה בתחילת ינואר ללימודים פרונטליים, הם עדיין לומדים בזום. מוריה כהן (24), תושבת שדרות וסטודנטית בשנה האחרונה לתואר, התפנתה ב-7 באוקטובר עם משפחתה לצפון: “זה מזעזע בלשון המעטה”, היא מספרת. “יש לי שני קורסים שאני צריכה ליווי פיזי של המרצה, אני מנסה להגיע לאשקלון ולהשלים פערים, אבל זו לא באמת למידה”. גם “יעל” (שם בדוי), בת 23, התפנתה מביתה ויצאה לחל”ת: “אני נמצאת בזום והמרצה נמצא בכיתה, אני לא באמת רואה מה הוא כותב ולא שומעת את הסטודנטים האחרים”, היא מספרת.
“ההוצאות הרבה יותר גדולות – נסיעות לאשקלון שהתארכו, תשלום על דלק ואגרה בכביש 6. לא ברור לי למה אנחנו לא מקבלים מימון מלא, בסוף הקושי שלי בתור סטודנטית מפונה הוא אותו קושי כמו שחווים סטודנטים מספיר”
כץ, כהן ו”יעל”, נדרשים לשלם את מלוא שכר הלימוד, בנוסף להוצאות רבות אחרות שהם צריכים לעמוד בהן וגדלו בעקבות המצב. “ההוצאות הרבה יותר גדולות – אם זה נסיעות לאשקלון שהתארכו, תשלום על דלק ואגרה בכביש 6”, משתפת כהן. “לא ברור לי למה אנחנו לא מקבלים מימון מלא, בסוף הקושי שלי בתור סטודנטית מפונה הוא אותו קושי כמו שסטודנטים ממכללת ספיר חווים”. יעל מוסיפה: “צריך לתמוך בנו, כדי שנקבל את הגב הכלכלי ונוכל לשבת ולסיים את התואר”.
כהן מציגה היבט נוסף לסוגיית ההחלטה השרירותית לטענתה לתמוך רק בסטודנטים של ספיר ותל חי: “הידיעה שיש סטודנטים מהמרכז שהם לא מפונים, שאין להם את ההוצאות האלה והם עובדים כרגיל, אבל הם לומדים פה בדרום ולכן לא צריכים לשלם שכר לימוד, זה קצת לא פייר ולא הגיוני”, היא אומרת. “אנחנו משלמים למכללה כרגיל, כאילו אנחנו לומדים רגיל, אבל אנחנו ממש לא”.
“עד ה-7 באוקטובר טילים היו האיום הכי מזעזע ופתאום טילים זה לא עניין גדול”
כץ אומר שהמאבק לא ייעצר כאן והם דורשים הכרה לסטודנטים שלומדים באשקלון בלי קשר למקום מגוריהם. “מישהו הגיע להחלטה שרירותית של 0-7 ק”מ והתעלם מכל שאר האזרחים שנפגעו”, הוא מתרעם. “מהעוטף יש לנו כמה מאות סטודנטים, אבל יש לנו עוד המון מאשקלון שלא מוגדרים כעוטף, וזו אחת הבעיות – שלא הגדירו אותם. מדובר כאן על אפליה של עיר שלמה, שהיא גם המטווחת ביותר במלחמה הזו בפרט, ובשנים האחרונות בכלל”. “יעל” מתייחסת לקשיים של חבריה לספסל הלימודים שגרים באשקלון: “עד ה-7 באוקטובר טילים היו האיום הכי מזעזע, ופתאום טילים זה לא עניין גדול, אבל צריך להבין שגם זה מזעזע ומורכב ואנשים חווים את המלחמה כאן באשקלון”.
כאמור, אגודת הסטודנטים של מכללת אשקלון הצליחה לרתום את חבר הכנסת יוסף טייב מש”ס, יו”ר ועדת החינוך והספורט, ואת חבר הכנסת מיכאל ביטון מ”המחנה הממלכתי”, יו”ר הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל. הח”כים הקשיבו לטענות הסטודנטים והאגודה והשתכנעו שראוי לסייע. בסוף ינואר הם הגישו נוסח להצעת חוק למימון שכר לימודים מלא במוסדות ההשכלה הגבוהה עבור סטודנטים שגרים ב”אזורים מיוחדים”.
עם זאת, דרכה של הצעת החוק לאישור עוד ארוכה וספק אם היא תספיק לסייע השנה לסטודנטים במכללת אשקלון. כץ לא ממהר לקפוץ משמחה: “כל מי שמבין קצת בחקיקה יודע שזו רק ההתחלה ויש עוד דרך ארוכה”. אך לכץ אין כוונה לוותר על השגת יעדיו: “בהתחלה כולם היו פסימיים ולא האמינו שנגיע להצעת חוק, אבל התקדמנו ונעשה הכול כדי להמשיך ולהיאבק באפליה”.
