מאת זינה איחייב
היום (א’), התקיים טקס יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה באודיטוריום 5001 במכללה האקדמית ספיר. את הטקס הנחו שני סטודנטים במכללה – אדיר נהמי, סטודנט שנה ג’ לתקשורת במסלול רדיו ושידורים דיגיטליים, ואיילה פרבר, סטודנטית שנה א’ לקולנוע במסלול משחק ויצירה מול מסך.
הטקס התמקד בהנצחתם של 47 סטודנטיות וסטודנטים, אנשי ונשות סגל, בוגרים ובוגרות, כאשר 31 מהם נרצחו ונהרגו מאז שבעה באוקטובר. “כל שנה אנחנו מתכנסים וזוכרים את הנופלים. כל שנה מצטרפות עוד משפחות למשפחה שאיש אינו רוצה להיות בה – משפחת השכול. יהיה זכרם של הנופלים במערכות ישראל שמור בליבנו לעד”, אמר אדיר נהמי. “השנה הזו אינה שנה רגילה. 219 יום עברו מאז ה-7 באוקטובר. 219 ימים שאנחנו כואבים את האסון הגדול, הנורא והבלתי נתפס שקרה לנו”. הוסיפה איילה פרבר.
“ספיר כואבת את מותם של כלל נפגעי המתקפה והמלחמה. את כל האזרחים והתושבים שנטבחו בביתם, בפסטיבל המוזיקה נובה, בדרכים, בחוף זיקים, בשדרות, אופקים ובכל מקום אחר שאליו הגיעו מחבלי החמאס תאבי הדם”
“מכללת ספיר כואבת את מותם של כלל נפגעי המתקפה והמלחמה”, אמר אדיר נהמי. “את כל האזרחים והתושבים של חבל הארץ הזה שנטבחו בביתם שבקיבוץ, במושב, בפסטיבל המוזיקה נובה, בדרכים, בחוף זיקים, בערים שדרות, אופקים ובכל מקום אחר שאליו הגיעו מחבלי החמאס תאבי הדם. אנחנו מרכינים ראשנו לזכרם של החיילים והחיילות הגיבורים שנהרגו, בעת שנלחמו ונלחמים עדיין ונהרגו בהגנה על המולדת, בדרום ובצפון”. איילה פרבר הוסיפה: “יהי זכרם ברוך. לעולם נזכור ולא נשכח. לעולם נדע כי אנחנו חיים כאן, בזכותם”.
בטקס השתתפו גם הזמר מיכה ביטון, יליד שדרות ותושב מושב נתיב העשרה. בעקבות שבעה באוקטובר, פונה ביטון מביתו: “שום דבר לא דומה למשהו שעברנו בחיים. אנשים נשרפו, נטבחו. אם לא הרגו אותך בכדורים, הרגו אותך מפחד. כולנו ניצולים”. הוא שר את השיר “כשיבוא”, שהקדיש ל-20 הנרצחים בנתיב העשרה ב-7 באוקטובר, ביניהם חבריו הקרובים. שי הרמתי, מנהלת הסטודיו למחול בשער הנגב, הופיעה בקטע ריקוד מרגש ועוצמתי. אלעד פרץ מאגודת הסטודנטים והסטודנטיות הקריא את “יזכור”.
פרופ’ ניר קידר, נשיא המכללה, אמר: “יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ופעולות האיבה הוא תמיד יום קשה. יום שדורש מאתנו לעצור מהיום-יום, לזכור, להתאבל, לבכות. לזכור את אלה ששילמו את המחיר הקשה ביותר כדי שנוכל להתקיים פה בארץ. אנחנו לא צריכים השנה יום זיכרון. אנחנו חיים בתוך תקופת זיכרון. זה יום זיכרון קשה השנה גם בגלל הממדים של 1,509 אזרחים ואזרחיות ישראלים שאיבדו את חייהם מאז ה-7 באוקטובר, ופה אצלנו 31 אנשים, חברות וחברים שלנו, שכולנו זוכרים אותם ביום-יום. אנחנו לא צריכים יום זיכרון. אנחנו זוכרים את הפנים שלהם, את השמות שלהם. אנחנו בוכים עליהם ביום-יום. אנחנו מתאבלים עליהם”.
נשיא המכללה, פרופ’ ניר קידר: “31 חברות וחברים שלנו, כולנו זוכרים אותם ביום-יום. אנחנו לא צריכים יום זיכרון. אנחנו זוכרים את הפנים שלהם, את השמות שלהם. אנחנו בוכים עליהם ביום-יום. אנחנו מתאבלים עליהם”
עוד אמר קידר: “לא יודע מתי הייתה שנה כזאת שבה שני ימי הזיכרון, יום הזיכרון לנפגעי פעולות האיבה ולחללי מערכות ישראל, התלכדו בצורה כל כך מצמררת ואיומה שיש מאות נרצחים והרוגים גם בקרב אזרחיות ואזרחים בכל הגילאים וגם בקרב חיילים, ומעשי גבורה של אנשים שחלקם גם איבדו את חייהם, גם אזרחיות ואזרחים וגם חיילים. ההתלכדות של שני ימי הזיכרון היא קשה ומצמררת. יהי זכרם של ההרוגות וההרוגים, חללי מערכות ישראל ופעולות האיבה צרורים בליבנו”.
נזכור ולא נשכח.
