תארו לכם שמצאתם קהילה שמתאימה בדיוק לתקופת החיים הסטודנטיאלית שלכם: חברים שנהיו גם שכנים, שחולקים לא רק את שגרת הלימודים – אלא גם חלב כשנגמר, כתף ברגעי לחץ, וחיוך בשמחות. זו הייתה השגרה שאותה מתארים דיירי ודיירות כפר הסטודנטים של עמותת איילים ביכיני שפועל כבר יותר מ-18 שנה – עד שהכול התערער ברגע אחד.
ביום חמישי 3 ביולי קיבלו 30 דיירי הכפר הודעה המבשרת על סיום ההתקשרות בין עמותת “איילים” למושב יכיני. ההודעה לא נמסרה במכתב רשמי או בפגישה, אלא בקבוצת ווטסאפ של הדיירים. את ההודעה כתב ליאור מור-יוסף, מנהל מרחב דרום בעמותת “איילים”, ללא התראה מוקדמת ובלי התייחסות להשלכות המיידיות. “זה היה לי בול האזור, איזה באסה. אני אמור להתחיל לעבוד בנתיבות”, משתף ירין אהרונוב, סטודנט למדעי המחשב שנה ג’ במכללת ספיר. “גם אין לך אמא ואבא – אתה לא יודע מה קורה, למי לפנות בכלל”.
“למה הם שואלים מי רוצה להישאר שנה הבאה? למה עושים ימים פתוחים ומקבלים דיירים חדשים, אם בכלל קיימת אפשרות שהכפר ייסגר?”
לדברי ירין, התחושה היא של בלבול מוחלט וחוסר כתובת – דווקא ברגע הכי רגיש של השנה. גם שיר (שם בדוי), סטודנטית שסיימה את לימודיה ותכננה להישאר לגור בכפר, מתארת את תחושת הניתוק: ” יולי זה כבר סוף שנה בשבילנו – וזו בשורה דרמטית. לא ידענו בכלל שמתנהל שיח כזה מאחורי הקלעים”. לאחר שפנתה לעמותה, היא שוחחה עם סמנכ”לית “איילים”, שלומית כהן. “שלומית אמרה לי שזו החלטה סופית – שהמושב לא רוצה את ‘איילים’ יותר. היא בעצמה לא יודעת בדיוק למה”. לטענתה, כהן לא השאירה הרבה מקום לתקווה ואמרה: “אם הייתי במקומכם, כבר הייתי מחפשת מקום אחר. לא הייתי בונה על זה שתישארו”.
מלגה ומגורים ליד המכללה
כפר הסטודנטים ביכיני הוקם בשנת 2007. הכפר מציע לסטודנטים חיי קהילה כפריים, מגורים מוזלים (כ־1,100 שקל בחודש לשותף בדירה זוגית), ומלגה שנתית בגובה כולל של 13,000 שקל – מתוכם 10,000 שקל עבור עשייה קהילתית בשיתוף מפעל הפיס, ו-3,000 שקל עבור תרומה חברתית בתוך הכפר עצמו. הסטודנטים מחויבים ל־140 שעות שנתיות של פעילות חינוכית, חברתית והתנדבותית בכפר וביישובי הסביבה – כחלק מהחזון של עמותת איילים לחזק את הפריפריה מבפנים.
כעת, ההחלטה שהתקבלה בתחילת החודש מותירה את הדיירים – סטודנטים, בוגרים וחברי קהילה – עם יותר שאלות מתשובות. לטענת הדיירים, עד ערב רביעי 2 ביולי הם קיבלו רושם כי עמותת “איילים” תמשיך את פעילתה ביכיני – וההודעה שהגיעה למחרת תפסה אותם לא מוכנים. “למה הם שואלים מי רוצה להישאר שנה הבאה?”, אומרת תאיר טסמה, בוגרת נוספת של הכפר. “למה עושים ימים פתוחים ומקבלים דיירים חדשים, אם בכלל קיימת אפשרות שהכפר ייסגר?”.
במהלך השנה האחרונה פעלו במושב שתי רכזות צעירים חדשות – ליאת חג’בי (26) והילה (לבקשתה השם המלא שמור במערכת), תושבות המקום – לצד רכז קהילה חיצוני, אודי מיכה. השלושה עבדו בשיתוף פעולה הדוק עם מובילי כפר הסטודנטים, בניסיון לייצר חיבור ותחושת שייכות בין תושבי המושב לדיירי הכפר. אחד המיזמים המרכזיים היה הפעלת הפאב המקומי על ידי צעירים משני הצדדים. גם שתי הרכזות הופתעו לשמוע על ההחלטה – שהתבשרה להן דרך הסטודנטים עצמם: “השורה התחתונה מבחינתנו הייתה: ‘זה או לעבור למקום אחר – או לעבור למקום אחר”, אמרה אחת מהן. “וזה בערך מה שכולנו הרגשנו”.
מיכה, שרק במאי האחרון קיים שולחן עגול עם צעירי המושב – ובהם גם דיירי הכפר – נותר גם הוא מחוץ לתמונה. בשיחה עם ספירלה הוא הבהיר: “זו החלטה של ועד האגודה בלבד – לא של רכז קהילה ולא של הוועד המוניציפלי”.
סטודנטית בכפר: “קיבלתי את ההודעה באמצע יום מילואים – והייתי בשוק. תכננו את עצמנו מתוך ידיעה שיש לנו איפה לגור בשנה הבאה, ופתאום אין לנו זמן להגיב”
תמר אמר, שמסיימת השנה את לימודיה בעבודה סוציאלית במכללת אשקלון ותכננה להמשיך להתגורר בכפר, משתפת בתסכול: “לא הסבירו לנו למה – פשוט אמרו שהמושב לא מעוניין שנגור פה. זה מרגיז שמודיעים לנו ככה, בווטסאפ. הייתי מצפה שיזמנו אותנו לישיבה וידברו איתנו כמו אנשים בוגרים, לא ככה – ‘אין לכם מילה’, ולהתראות”.
אריאל רחמים, סטודנטית בשנה ב’ לעבודה סוציאלית בספיר, מספרת: “קיבלתי את ההודעה באמצע יום מילואים – והייתי בשוק. תכננו את עצמנו מתוך ידיעה שיש לנו איפה לגור בשנה הבאה, ופתאום אין לנו זמן להגיב”. לדבריה, האחריות לאירוע מוטלת על כל מי שניהל אותו בצורה חסרת רגישות: “לא הייתה שום התראה מראש. זו תחושה שמגרשים אותנו”, ומתייחסת גם לעתיד הלא ברור: “יש פה הרבה מאפיינים ייחודיים. אני למשל דתייה, ורציתי קהילה מעורבת שאוכל להרגיש בה בנוח. לא בא לי לאבד את הקשרים שיצרנו פה. יש מחשבות אולי לנסות לעבור כקהילה, יחד, לאחד היישובים באזור”.
ההחלטה כאמור התקבלה על ידי ועד חברי האגודה של המושב. לאורך השנה התקיימו לפחות שני דיונים מקדימים בנושא, בהשתתפות נציגי העמותה ונציגי הוועד. בדיון האחרון, שנערך ביום שלישי 1 ביולי, הוצגו תנאים להמשך ההתקשרות. אך לטענת גורמים במושב, עמותת “איילים” לא הגיבה לדרישות שהוצגו – ובמקום זאת העבירה את ההודעה על סיום הפעילות ישירות לדיירי הכפר.
תגובות
מעמותת “איילים” נמסרה תגובה חלקית. ליאור מור-יוסף, מנהל מרחב דרום בעמותה, בחר להתייחס רק לטענה בדבר אופן מסירת ההודעה לדיירי הכפר בקבוצת ווטסאפ: “את התשובה הסופית מהיישוב קיבלנו רק ביום חמישי, ולכן רצינו לעדכן את הסטודנטים כמה שיותר מהר מרגע ההחלטה – גם כדי שתוכלו להתארגן, וגם כדי לייצר בהירות בנושא, שישמעו זאת באופן ישיר ממני, ולא יתחילו להסתובב שמועות בכפר”. על שאלות נוספות – בהן ההתנהלות מול ועד המושב, קיום ימים פתוחים וראיונות לדיירים חדשים, ופתרונות מגורים חלופיים – לא נמסרה תגובה מהעמותה עד מועד פרסום הכתבה.
ביקשנו תגובה גם מיו”ר ועד האגודה של מושב יכיני, שלום יפרח, יו”ר הוועד המוניציפלי עידית חג’בי ומזכירות המושב על סגירת כפר הסטודנטים. עד מועד פרסום הכתבה לא התקבלה התייחסות. אם יתקבלו תגובות בהמשך – הן יפורסמו בהתאם.
