הצוות: לירז גוסלקר, שי שגב
אירועי 7 באוקטובר פצעו וסדקו עמוקות את החברה הישראלית, וישראלים רבים מעידים כי האירועים פקחו את עיניהם ושינו את תפישת עולמם ובפועל גם את חייהם. בכך עוסק פרויקט הגמר "החלום ושברו". חברי הצוות ביקשו לבדוק האם אכן החברה הישראלית השתנתה בעקבות אירועי 7 באוקטובר בשורה ארוכה של תחומי חיים, בשלושה ממדים: המצב שהתקיים עד 7 באוקטובר, המצב הנוכחי, והתחזית לשינויים בעתיד.
כך בדק הצוות אם חלו שינויים בתחומים המנוהלים בידי מערכות השלטון, כמו הביטחון, החקלאות, התרבות, ההסברה, החינוך, התיירות – לצד מרחבים ערכיים יותר, כמו אהבה, קהילתיות, הנצחה והתאלמנות. בכל תחום כזה התמקד הצוות באירוע, יוזמה, אדם או מקום.
רבים מתכני האתר עוסקים בהנצחה וזיכרון. לצד כתבות על מיזמי הנצחה, בחר הצוות להרחיב ולעסוק בזינוק הדרמטי במספר בני ובנות הזוג השכולים מאז 7 באוקטובר, שלא זכאים למעמד "אלמנים" או "אלמנות". את התחקיר המרכזי הקדישו חברי הצוות להנצחה של חללי 7 באוקטובר ברשתות החברתיות, וגילו כי ל-78% מהקורבנות הצעירים במיוחד יש עמודי הנצחה פעילים ברשת, אך רק כרבע מהחללים בני 25 ומעלה אכן מונצחים ברשת. התחקיר מעורר שאלות מהותיות בדבר הארעיות של הזיכרון הדיגיטלי.
הכתבה הדיגיטלית שבחר הצוות להפיק היא מפה אינטראקטיבית של אתרי ההנצחה ביישובי העוטף, שהפכו למעין אתרי תיירות-זיכרון, כהמחשה דיגיטלית וגיאוגרפית לשברו של החלום. הצוות העמיד ברשתות החברתיות עמוד X משובח לקידום תכני הפרויקט, לצד עמוד אינסטגרם מקצועי ואסתטי.
"עשינו הכל כדי להביא את סיפוריהם של האנשים שמאחורי האירועים, ולבחון כיצד הם ממשיכים מכאן. בחרנו להעמיד את הקולות האנושיים במרכז, לצד מחקר, נתונים ועבודה עיתונאית", סיפרו חברי הצוות לשופטים.
