פעם בשנה מדינה שלמה מרכינה ראש לזכר חללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה. את ערב יום הזיכרון פותחת צפירה בת דקה, ולאחר מכן מתחילים הטקסים הלאומיים, ערבי שירי הלוחמים ברחבי הארץ ובמרקע הטלוויזיה מגוללים אין-ספור סיפורים על חללים שנפלו במערכה. בבוקר יום הזיכרון מתמלאים בתי העלמין עד אפס מקום באנשים הלבושים בלבן שבאו להתייחד עם יקיריהם.
כשתם יום הזיכרון, במעבר חד, אולי אפילו חד מדי, מתחילות חגיגות יום העצמאות. החל מטקס הדלקת המשואות המסורתי, וכלה ברבבות האנשים שממלאים את הרחובות המרכזיים ברחבי הארץ. בבוקר יום העצמאות כל שטח פנוי במדינה מתמלא בעמדת מנגל לתפארת מדינת ישראל ובפקקים אינסופיים צפונה ודרומה.
הקצב המסחרר שבו עצב מתחלף בשמחה, ושבו כאב מתחלף באושר, מתועד בסדרת תמונות שצולמו כולן מכניסת יום הזיכרון ועד צאת יום העצמאות. הנה הן לפניכם.
צילום תמונה בראש הכתבה: ליאורה זלצברג
