צילום מסך מתוך המשחק ״יולדות״

"יולדות": מנצחים במשחק, מפסידים במציאות

מה אם יכולתם להיכנס לנעלי הרופאים במחלקת היולדות, שם הייתם מקבלים את הכוח לסווג אנשים לחדרים, על פי שמות משפחה? המשחק ״Yoldot" (יולדות) מאפשר בדיוק את זה. מסך הפתיחה מזהיר כי מדובר בתוכן סאטירי, ומלווה במנגינה נעימה ושמחה לכל אורך המשחק. המשחק מתרחש בבית חולים בתוך חדר היולדות, כאשר משימתו של השחקן היא למיין את היולדות על פי לאום – כל אחת לחדר המתאים לה. לשחקן מוצגת תעודת זהות מפורטת הכוללת שם, שם משפחה ושם האב. על בסיס נתונים אלה, השחקן מתבקש למיין את היולדות לחדרים המתאימים – היולדת הערבייה מתאימה לחדר המוזנח והמלוכלך ואילו היולדת היהודייה מתאימה לחדר הנקי והמוקפד, וזהו רק השלב הראשון.

צילום מסך מתוך המשחק ״יולדות״

צילום מסך מתוך המשחק ״יולדות״

את הרעיון למשחק פיתח דורי אדר (37), מעצב משחקים ומייסד בית הספר לעיצוב משחקים "HandsOnGames" המתגורר ביפו. "ההשראה למשחק היא בצלאל סמוטריץ', אשתו ואמרותיהם האומללות. שמעתי דיון על זה ברדיו והרעיון למשחק פשוט הגיע. באותו לילה בניתי אב טיפוס ראשון והבנתי שזה יכול לעבוד. רצינו להכות על הברזל כשהוא עוד חם ולכן מראש העבודה הייתה בסדר גודל קטן. משחק גדול היה זורק אותנו לחודשי פיתוח. לכן, מרגע שהיה את אב הטיפוס, המטרה העיקרית היתה להוציא את המשחק כמה שיותר מהר", מסביר אדר.

בתמונה: עמית דורי, יוצר המשחק ״יולדות״

בתמונה: אדר דורי, יוצר המשחק ״יולדות״

המשחק אכן פשוט במבנהו אך לפי אדר, נדרשו עוד מספר ידיים מוכשרות כדי שהמשחק יצא לאור: "להכנת המשחק גייסתי את גוסטבו ויזלנר, אמן פיקסל-ארט משגע שאני מת על העבודות שלו. כבר הרבה זמן שאני רוצה לעבוד איתו וחיכיתי להזדמנות מתאימה. גוסטבו עשה את כל האיורים המהממים של המשחק. בנוסף, אחרון חביב, יפתח חוצב, שהרים את הטקסטים של המשחק בכמה רמות בשפתו החדה והשנונה".

"משחקים הם המדיום הכי מרגש היום, חד וחלק. שלא כמו מדיה אחרים אנחנו מבקשים משחקנים לקחת חלק פעיל בתוכן", מספר אדר ומוסיף על ההבדל שבין משחקי סאטירה ותכניות סאטירה: "מחקרים שמודדים גלי מוח מראים שבזמן צפייה בטלוויזיה יש פחות פעילות מוחית מאשר בשינה. בזמן משחק לעומת זאת, אנחנו מרוכזים ועירניים מאוד. האם משחקים יכולים לשנות מציאות? גם. זה כלי נהדר להעברת מסרים".
אדר מוסיף פרט שכמעט ולא ניתן לשים לב אליו במשחק במבט ראשון: "התמונות של רוב הבנות הן תמונות של חברות שלי מהפייסבוק. ביקשתי רשות מכולן, לא כולן הסכימו. אחת מהמסרבות אמרה שבגדול היא היתה זורמת, אבל החדר של הערביות כל כך מלוכלך שהיא מרגישה לא בנוח עם התוכן". ניכר שלמרות שכתוב על התוכן שהוא סאטירי – לא כולם רואים זאת כך.
צילום מסך מתוך המשחק ״יולדות״

צילום מסך מתוך המשחק ״יולדות״

"התגובות הטובות היו טובות. אנשים אהבו את התוכן, צחקו ובכו, תיארנו לעצמנו שאנשים יגיבו כך", מספר אדר ומשתף שהיו גם צדדים אחרים לתגובות. "אנשים אחרים לקחו קשה. ׳גועל נפש, זילות שואה׳. שזה מדהים בעיני. כיצד ניתן לקחת את האמירות של סמוטריץ' בשיווין נפש ולהתרעם ממשחק שנוצר מדבריו? אתה שם לאנשים מראה מול העיניים והם לא מסוגלים להתמודד עם האמת".
מטרתו העיקרית, לפי דבריו של אדר, היא לעורר מודעות לגזענות, אולם ישנם כאלה שתפסו את המשחק בצורה קצת אחרת: "התחושות שאפפו אותי במהלך המשחק היו תחושות של אי נוחות נוכח המשימות שניתנו במהלך כל שלב של המיון..בתחושה שלי שאין כל כך בחירה אם למיין או לא וההוראה מאוד ברורה. הדבר הכי קשה זה היה השלב הסופי שבו נדרשתי למיין על פי המראה של האנשים", משתפת ירוס שיגוט (29), קצינה בצה"ל וסטודנטית לתואר ראשון בחינוך ומשאבי אנוש במכללת ספיר, שנתקלה בתופעות מסוג זה באופן אישי.
שיגוט מוסיפה: "ייתכן וסאטירה אכן יכולה לסייע בהתמודדות עם תופעה מהסוג הזה, אך זה צריך להתבצע במינון ובאופן מוקפד וחייב להיות מלווה בתהליכים מקבילים כמו: שיח בנושא גזענות, מעורבות ואינטגרציה בין כלל האוכלוסיות, עיסוק במערכי חינוך בתחום. הומור לבדו לא יפתור בעיות מהסוג הזה".
צילום מסך מתוך המשחק ״יולדות״

צילום מסך מתוך המשחק ״יולדות״

שלושה שבועות מתאריך יציאת המשחק, מוינו למעלה מ-50,000 יולדות לחדריהן, דבר המעיד על פופלריות רבה בקרב משתמשים ברשת: "המשחק הבא שלי כנראה גם יהיה פוליטי-סאטירי, או משהו מחיי השגרה. אין לי עניין במשחקים פנטסטיים, אני רוצה לדבר על הכאן ועכשיו", מסכם אדר.

למשחק "יולדות" – לחצו כאן

סגור לתגובות.