לילה לא שקט עבר על רחובות העיר באר שבע – כבישים נחסמו, מכוניות צפרו ללא הפסקה, מוזיקה נשמעה בקולי קולות. העוברים והשבים ברחובות – לבושים כולם באדום – שרו וצעקו. מסיבת רחוב אחת גדולה.
40 שנה שהמדבר לא ידע חגיגה כזאת: הפועל באר שבע – אלופת המדינה. אין אחד בעיר שנשאר אדיש למשחק ההיסטורי מול בני סכנין, שעוד לפני שהתחיל כולם דיברו רק עליו, ושאלו: “תיקח או לא תיקח?”. אין עין אחת בעיר שנשארה יבשה בדקה ה-77, בשער השלישי, שהכריע סופית מי האלופה. “אני לא מאמין שאני אומר את זה! אני לא מאמין שאני אומר את זה! הפועל באר שבע אלופת המדינה!”, קרא בהתרגשות הכרוז באצטדיון טוטו–טרנר – ופתח באופן רשמי את חגיגות האליפות.
“קמנו ליום חדש, יום של חגיגות”, אומר דניאל כהן (26), אוהד הפועל באר שבע, “בכל מקום שאתה הולך אתה רואה הפועל באר שבע”. האוהדים של באר שבע ידעו שהמשחק הזה יכריע את גורל האליפות ובמשך כל השבוע אפשר היה להרגיש את המתח, את הציפייה למשחק, ובעיקר את הציפייה לניצחון.
“אתמול לפני המשחק, המתח בעיר מאוד הורגש”, מספרת נועם ברזני (26), אוהדת הפועל באר שבע. “את רואה דגלים מתנופפים אבל שומעת שקט. אנשים במתח – כל אחד שאת מדברת איתו יש לו פרפרים, ופחד, ולחץ ותקווה”. לעומת ברזני, כהן לא היה לחוץ מהמשחק: “אני חושב שזה אחד המשחקים שבאתי אליהם הכי רגוע העונה. בשריקה של השופט, לא ידעתי איך אגיב, והתחלתי לבכות כאילו הפסדנו. מיררתי בבכי – הכל התפרץ ברגע אחד”.
יעקב צ’רמן (26), אוהד של הפועל באר שבע, הזמין את חבריו לצפות במשחק בביתו, כשכולם לבושים אדום, התחיל להתרגש עוד לפני שריקת הסיום. “בגול השלישי של בן שהר, כשהבנו שהאליפות מובטחת ולא יכולות לקרות עוד פאדיחות הייתה התפרצות מטורפת”. ברזני משחזרת את רגעי הגול השלישי מהמגרש עצמו: “אנשים התחילו לצעוק ‘יש אליפות!’ – זהו, איבדו את זה לגמרי. דמעות של אושר התחילו בשלב הזה, גם אני בכיתי, כמו ילדה קטנה”.
קשה לתאר את התחושות, בעיקר כי זהו רגע היסטורי. “אני לא קולט עדיין – זה כאילו סתם ניצחנו בעוד משחק, לא נתפש עדיין – ייקח כמה ימים או כמה שבועות להבין מה זה”, מסביר כהן בהתרגשות. צ’רמן מחזק את דבריו של כהן ומוסיף כי “זאת תחושה שאפילו קשה עדיין להבין אותה. פשוט כל התחרותיות שהייתה עם מכבי כל כך העצימה את זה, זה כל כך משמח. זאת הרגשה של נחת, זה כמו לסיים צבא. אפשר לנשום סופסוף”.
“זה משהו שבאמת הגיע לעיר הזאת”, מסכמת ברזני. “אנשים שלא בתוך זה לא יכולים להבין את האושר שזה נותן להיות ברגע כזה – להיות חלק מזה. אין ספק שזה בזכות השחקנים, הקבוצה, ובזכות אלונה שהקדישה את כל כולה לקבוצה”.
לא רק אוהדי באר שבע התרגשו אתמול. הקבוצה האדומה נגעה גם באוהדי הקבוצות היריבות. “אחרי 40 שנה שהם לא זוכים באליפות זה מדהים, כרגע אני חלק מהעיר – זו הרגשה מעולה”, מספר דור עפרוני (27), אוהד מכבי חיפה שהעדיף לצפות אמש במשחק של באר שבע ולא במשחק של חיפה. “יום שני אני מצטרף לחגיגות של באר שבע, כמובן שלא אשים אדום כי בכל זאת אני אוהד מכבי חיפה, יש גבול”.
בניגוד לעפרוני, נועם טמיר (28), אוהד מכבי תל אביב, ישב ביציע של תל אביב והיה אופטימי עד לרגעים האחרונים: “היציעים היו מלאים ואנשים היו עם הטלפון אז אמרתי לעצמי ‘אני לא מסתכל, אני מתמקד במכבי’, וידעתי כבר בוודאות שבשנייה שיקרה משהו אני אדע מהתגובות של האנשים”. במחצית השנייה של המשחק טמיר כבר הבין שהאליפות תהיה של באר שבע. “ידעתי שכבר אין מה לקוות יותר מדי ושבאר שבע קבוצה חזקה. הם לא פראיירים ולא יוותרו על האליפות בכזאת קלות”.
הרימה את הקבוצה
לפני 9 שנים נכנסה לתמונה אלונה ברקת, הבעלים של הפועל באר שבע, שלא ויתרה לרגע, הרימה את הקבוצה למקומות חדשים והובילה אותה להישגים. והעונה, שיחקה הקבוצה לראשונה באיצטדיון טוטו החדש על שם יעקב טרנר, ולמרות החששות והאמונות התפלות – אחרי 40 שנים של ציפייה, זכתה הפועל באר שבע באליפות. מעבר לברקת והאיצטדיון החדש, להפועל באר שבע היו כלים רבים להצלחה, וביניהם המאמן ברק בכר ושחקני המפתח שהשתוקקו לאליפות. אך עם כל זאת, הכלי הכי חזק הם האוהדים. האוהדים של הפועל באר שבע מלווים אותה כבר שנים, גם בתקופות השפל שלה, הם ידעו תמיד לאסוף את השברים, גם בהפסדים הכי קשים. הם ידעו לחזק אחד את השני ולהמשיך להאמין שהניצחון יגיע. ובאמת הוא הגיע, בזכות ולא בחסד.
צילום תמונה בראש הכתבה: הדר ורד
צילום סרטון 1: נתנאל ביטון
צילום סרטון 2: אלינה זלצברג
