שבע בבוקר היא לא שעה לגיטימית להתעורר בה בשבת. לפחות כך חשבתי עד שהכרתי את גיא, מושבניק מכור לשטח ולטיולים שלקח את השיר “שבת בבוקר יום יפה” קצת רחוק מדי; “שבת בבוקר יום יפה – אז בואי נהרוס אותו נצא לטיול טרקטורונים בשבע בבוקר.” אחרי פחות מ-20 דקות של ערנות חלקית הועמסתי לרכב עם משקפת אבק, נעלי הרים, חרמונית וכפפות. נראתי לעצמי כאילו יצאתי מהסרט “מקס הזועם”, או לפחות כמו חיילת שגנבה ציוד מהאפסנאות ולבשה אותו תוך כדי הבריחה. “תשאירי בבית כל מה שאת לא רוצה שיתלכלך”, צעק גיא מהחניה כשכמעט הספקתי לגלגל את עצמי חזרה למיטה, אבל אז הוא פשוט לחץ על הדוושה ונסע. יצאנו לדרך.
שעה לאחר מכן כבר אכלנו ג’חנון אצל “רחל התימניה” בבית ינאי יחד עם בובו, שיקי, תמתם, דידוש, איתוש ויוג’י – כנראה שלאנשים מוזרים שקמים מוקדם ביום שבת יש גם שמות מוזרים. גיא, יוג’י ואני נסענו ב-RZR, שזה סוג של באגי עם מנוע בעל עוצמה של אלף כוח סוס וצמיגים שנועדו לנסיעת שטח מאסיבית – מאוד מאסיבית. דידוש ואיתוש רכבו על טרקטורון שטח סטנדרטי, בובו על הטרקטורון המפלצתי שלו ושיקי נאלץ להסתפק בטרקטורון מיושן שלא הייתי נותנת לאחיינית שלי כבימבה. “את מוכנה לבוץ?”, שאלה אותי דידוש ועוד לפני שהספקתי לפתוח את הפה זכיתי לפגישה מוקדמת מהצפוי עם גל בוץ שכיסה את לי את כל הגוף. פעם ראשונה הבנתי מה זה לאכול חול. על אמת.
בסרטים הוליוודים אוהבים להציג את קרבות הבוץ בין שתי בחורות בהלבשה תחתונה כאקט כיפי, מדליק וסקסי. אז פחות. טיול בוץ מרגיש דומה יותר לעמידה בתחנה ביום גשום תוך ספיגת השפריץ מאוטובוס שחולף על פניך. רק יותר מלוכלך, יותר בוץ ויותר כיף. הרבה יותר כיף.
לאחר שתי שלוליות כלום כבר לא עזר; לא משקפי האבק שהיו מלאות בוץ, לא החרמונית שלא עמדה במשימתה להגן מפני המים ולא הכפפות שנראו כמו מאובן שנשלף מהאדמה. מה שמוביל אותך לחלק הכי כיפי בזמן שאתה רטוב, מלוכלך, כאשר אתה סובל מהקור וברור לך שלא נותרה שום ברירה, אבל שום ברירה – פרט למלחמת בוץ.
ירדנו מכלי הרכב והתחלנו להפיל האחד את השני לבוץ, לרדוף איש את רעהו, לזרוק בוץ ובעיקר להחליק. זה אולי נשמע ילדותי אבל כמה זה כיף להרגיש ילד, וברגע זה הבנתי שההשכמה המוקדמת היתה שווה את זה. רגעים כאלה – של אדרנלין מתפרץ וצחוק ילדותי – גרמו לי לשכוח לרגע מהמטלות ללימודים, מתשלום שכר הדירה ומהמשמרת בעבודה – פחות או יותר מהכל.
שבת בבוקר יום יפה. במיוחד כשאת יושבת על איזו גבעה עם דשא, ספוגה בבוץ, מכינה קפה וצועקת לחבר: “אתה מנקה את הטרקטורון!”.
מסלול הטיול:
7:00 השכמה
8:00 – ג’חנון בבית ינאי
10:00 – יציאה לנסיעה בבוץ ירידה לשטח מנחל אלכסנדר
13:00 – פק”ל קפה
15:00 – חזרה הביתה
15:00-17:00 – שטיפת טרקטורונים מלחמת מים ומקלחת
רשימת ציוד:
כלי רכב מותאם לשטח
ציוד גרירה
לבוש חם
פק”ל קפה
משקפי אבק
חרמונית
מעיל גשם או חליפת סערה
