נבחרת גרמניה מניפה את גביע העולם. צילום: Agência Brasil

כשפוליטיקה וכסף חוברים יחד: פארסת הרחבת המונדיאל

בפיפ"א, ארגון הכדורגל העולמי, החליטו השבוע פה אחד להרחיב דרמטית את טורניר הכדורגל הגדול בעולם – המונדיאל. הטורניר, שעד כה היה מורכב מ-32 נבחרות, יעבור כעת למתכונת של 48 נבחרות. המרוויחות הגדולות הן המדינות הקטנות באסיה, באפריקה ובמרכז אמריקה, ואילו אירופה ודרום אמריקה יקבלו בסך הכל עוד כמה נציגות בודדות.

מזכ"ל פיפ"א, ג'אני אינפנטינו, ממשיך במגמת הרחבת הטורנירים הבינלאומיים. לאחר שכבר היינו עדים בקיץ האחרון לשינוי בטורניר אליפות אירופה (היורו) שהורחב מ-16 נבחרות ל-24, הגיע תורו של טורניר הכדורגל היוקרתי והצבעוני ביותר בעולם, שמתקיים אחת לארבע שנים. המונדיאל המשודרג לא רק יארח יותר נבחרות, אלא גם ישנה את פניו ויורחב מ-64 משחקים ל-80 שיתפרשו על פני חודש שלם. הטורניר יורכב מ-13 בתים, כאשר בכל בית ישחקו שלוש נבחרות, במקום ארבע שהיו עד כה. לראשונה בית משחקים יורכב ממספר אי זוגי של נבחרות. השינוי הדרמטי יחל רק בעוד שני טורנירים, בשנת 2026, כאשר בשלב זה לא ידועה זהות המדינה המארחת.

טיימליין | השינויים שחלו במבנה המונדיאל – מ-1930 ועד 2026: 

עוזי דן, עורך וראש דסק העולם במדור הספורט של "הארץ", סיפר כי גם כשהרחיבו את המונדיאל מ-16 נבחרות ל-32 בשנת 1998, היו ספקנים שחשבו שהמהלך יהרוס את הטורניר. "זה עניין של על מה גדלת, יש אנשים בגילי ומבוגרים ממני שיגידו שהכי טוב זה 16 נבחרות, אני חושב ש-32 זה מצוין אבל ההגדלה הזאת לדעתי היא שערורייה." דן לא התייחס רק לרמה הירודה שצפויה לקלקל את חוויית הצפייה בטורניר, אלא לשלב הבתים שלטעמו יהיה מוזר מאוד. הוא מסביר כי אין אפשרות לשחק יותר מחודש ולכן מספר המשחקים לכל נבחרת נשאר זהה, אך השיטה בעייתית. עוד הוסיף, כי "אם בעבר החלוקה ליבשות השתנתה למען מדינות העולם השלישי מאפריקה ומאסיה שהיו מקופחות, הפעם נותנים ייצוג מוגבר גם למרכז אמריקה והקאריביים".

שרון ניסים, שדר הספורט של ערוץ "ספורט 1" סבור כי 32 נבחרות מרכיבות את הטורניר בצורתו האידאלית: "צריך לתת גם למדינות הקטנות שלא בהכרח שוות או מושלמות את ההזדמנות, אבל 32 זה המקסימום האפשרי, ראינו את זה ביורו האחרון מה זה עשה והרמה לא עלתה זה בטוח. זה יקטין את הסיכוי למדינות קטנות לארח את הטורניר הזה כשנדרשים הרבה מאוד אצטדיונים ברמה גבוהה וכסף לארח 48 נבחרות ונחזור לאותן מדינות שהטורניר מתקיים בהן כל הזמן".

 

"העניין הזה הוא הכל חוץ ממקצועי, אין שום תרומה בעיניי לכדורגל", אומר ניסים, ומסביר "נכון שיש אפשרות למדינות יותר קטנות איזשהו סיכוי להגיע ואנחנו (ישראל, ג"י) לא ביניהן, אבל זאת ההבטחה של אינפנטינו לכל המדינות הקטנות שבחרו בו בבחירות האחרונות ולזכותו יאמר שלפחות הוא עומד בהבטחה שלו". לדברי ניסים, אוהדי הכדורגל צפויים לראות ב-2026 משחקים מאוד מיותרים שיאריכו את הטורניר. במקביל, תתארך העונה של הכדורגלנים שגם ככה משחקים כמות גדולה של משחקים.

הרחבת הטורניר מביאה עמה לא מעט הכנסות לפיפ"א, וזה אולי הסיפור שעומד מאחורי ההחלטה שנתקלה בלא מעט ביקורת. "לא צריך להסתכל על כסף מבחינת קהל או עוד משחקים, זה שולי", טוען ניסים, ומסביר על המקור ההכנסה האמיתי: "זה פשוט יכניס יותר מדינות לזכויות שידור של המשחקים ואז בעצם ההכנסה משם תהיה הרבה יותר גדולה. זה משהו כמו מיליארד אירו יותר לארגון".

יחד עם ההחלטה על הגדלת הטורנירים הגדולים, לא פחות חשוב היכן הם ייערכו. עוזי דן מסביר כי החלטות אלו נבעו מאינטרסים כלכליים ופוליטיים שתפקידן לשמור על כיסאו של אינפנטינו, אך במקביל יפגעו בליגות באירופה, בשחקנים ובקבוצות. "זה בעצם מעשה שפיפ"א עושה פה בשביל פוליטיקה וכסף, והיא בעצם כורתת את הענף שהיא יושבת עליו כשהיא פוגעת ביוקרה של הטורניר והנבחרות", מסביר דן. "יש להם מוצר מנצח והכי יוקרתי שיש והם פוגעים בו ולא מסתכלים קדימה, כמו פוליטיקאים בארץ ובהרבה מקומות בעולם – הם לא מסתכלים רחוק".

לטענת דן, חשיבות המונדיאל והנבחרות הולכת ופוחתת עם השנים, ואם בעבר בזמן המונדיאל הרגיש כאילו העולם עצר מלכת, היום הדבר כלל לא קרוב לכך. לעומתו ניסים ממליץ להמתין עם קביעות מוקדמות ומסביר כי השינויים בכדורגל העולמי דורשים זמן ועד שההחלטה תתבצע נהיה בשנת 2026 – כשרק ב-2027 יגיעו למסקנה אם הדבר טוב או רע. "וכשזה יקרה עוד 9 שנים, כשיחליטו אם זאת טעות, יהיה נשיא אחר ואז אם ישנו שוב זה יקרה ב-2034, דברים שם קורים לאט אלו תהליכים אין מה לעשות, זה חלק מהעניין".

לצד אנשי המקצוע יש את דעתם של האנשים החשובים באמת, אלה שעליהם נבנית כל המערכת הזו – האוהדים. אופיר וויספלד מפתח תקווה נכח במונדיאל האחרון בברזיל בשנת 2014 וגם הוא מביע התנגדות לשיטה החדשה. "העלאת כמות הנבחרות תפגום בראש ובראשונה במבנה הספורטיבי של התחרות", הוא מסביר. "אם עד כה, נבחרות היו משחקות את מחזור המשחקים האחרון בבית במקביל הרי שעכשיו קבוצות יוכלו לסגור ביניהן 'דיל' כפי שעשו גרמניה ואוסטריה ב-1982 וארגנטינה ופרו ב-1978". עוד טוען וויספלד כי "בנוסף, איכות המשחקים תהיה ירודה מאחר ואנו צפויים לקבל משחקים כמו איראן-בורקינה פאסו, שבמקרה הטוב ימשוך 5,000 צופים למגרשים, ושלא נדבר על הרייטינג הנמוך בטלוויזיה". למרות זאת, מסייג וויספלד: "אסור לשכוח שטורניר נבחרות, קל וחומר מונדיאל, הוא תמיד חוויה של ממש והעובדה שהטורניר ייחשף למדינות נוספות יכול להגדיל משמעותית את הרמה של הכדורגל בעיקר במדינות נחשלות".

ואיפה זה שם את ישראל? כנראה שעדיין בשום מקום. יבשת אירופה, ששולטת ביד רמה בטורנירים האחרונים קיבלה בסך הכל עוד שלושה מקומות בטורניר הגמר, 16 בסך הכל. להזכירכם, גם היורו האחרון הוגדל ל-24 נבחרות אירופאיות וישראל לא הייתה קרובה להעפיל ולקחת חלק בטורניר. שרון ניסים מסכם ואומר כי "אם בטעות או בלי כוונה נצליח לעלות למונדיאל הזה נהיה הראשונים שיגידו שזאת החלטה גאונית, אבל כנראה שזה לא יקרה".

[playbuzz-item url="//www.playbuzz.com/spirala10/a-1-12-2017-5-38-05-pm" info="true" shares="true" comments="true" recommend="false" margin-top="100"]

סגור לתגובות.