התא הפמיניסטי לגברים: עברו צד כשאישה מולכם בחושך

הכרזות שפרסם התא הפמיניסטי במכללה, בהן מפורטים הכללים לגבר המכבד, עוררו דיון סוער בקרב הסטודנטים בנוגע להאם הכללים במודעה מעצימים או מקטינים נשים. התא הפמיניסטי: "הכרזה לא יצרה את המציאות הזו, אלא הצביעה עליה"

הכרזות של התא הפמינסטי שפוזרו ברחבי המכללה בשבוע שעבר כוללות שישה כללים לפיהם צריך לנהוג גבר שמכבד נשים: "הימנע משימוש בשפה פוגענית ובדיחות סקסיסטיות", "אל תנצל מצב בו אישה תלויה בך כדי להתחיל איתה", "לא זה לא", "סירוב אינו חייב להיות מילולי", "אם היא שיכורה/ ישנה/ אינה במצב שמאפשר לה הסכמה מלאה – זה אונס". עד כאן נשמע לגיטימי? הסעיף הבא הצליח לעורר סערה בקרב הסטודנטים: "נסה לעבור לצד השני של הכביש ולא ללכת אחרי אישה בחושך".

ירדן אביטן, סטודנטית למשפטים בת 24, מיהרה לשתף פוסט בפייסבוק שפונה לתא הפמיניסטי: "אני שמחה שהבהרתן לכל הגברים עד כמה חלשות וקטנות אנחנו עד כדי כך שגבר לא יכול ללכת מאחוריי במדרכה כי זה ממש ממש מפחיד וכי הוא לא בנאדם בדיוק כמוני", ואף הפצירה בהן להסיר את הכרזות מהקירות במכללה. הפוסט זכה למספר רב של לייקים ועורר דיון רחב בנוגע להאם הכללים במודעה מעצימים או מקטינים נשים.

סיוון מגוס, בת 24, מהמחלקה לתקשורת הוסיפה כי לדעתה "לא כל גבר בא כדי להתחיל איתך, להטריד אותך או לאנוס אותך" וכי "גבר זה לא אויב". אופיר יוסף, בן 28 מהמחלקה ללוגיסטיקה, חושב כי הכרזה החטיאה את המטרה בענק, וכי למרות שהוא מודע לכך שהתומכות בכרזות מאמינות שהשיח שהן עוררו, הוא חיובי, לדעתו הן "הפכו את הגברים למפלצות ואת הנשים ליצורים חסרי ישע".

חלק מהסטודנטים הסכימו עם הרעיון של הכרזה, אך לא עם הניסוח של הסעיף הראשון בו מומלץ לגבר לעבור לצד השני של הכביש ולא לעבור אחרי אישה בחושך, מאחר והיא עלולה לחוש מאוימת. ינון פורט, סטודנט לשיווק טכנולוגי בן 25, הגיב בתדהמה: "מתי אמרו לאנשים לעבור צד ברחוב בפעם האחרונה? באמצע המאה הקודמת בארה"ב שחורים היו מפנים את המדרכות ללבנים. באותו משקל אפשר להדפיס ולפרסם משהו דומה על ערבים שבמידה והוא הולך מאחורי יהודי, עליו לעבור לצד השני של הרחוב כדי שהיהודי לא יחוש מאוים".

לעומתם, היו כאלה שדווקא בירכו את העשייה של התא הפמיניסטי במכללה וטענו כי "לא משנה כמה נהיה נשים חזקות, הסיטואציות האלה קיימות ויש להעלות את המודעות לכך". אחרות המליצו למגיבים לקרוא קצת על תולדות הפמיניזם: "על העולם שבו לנשים לא היתה זכות הצבעה, זכות לעבוד, זכות להחזיק ברכוש, ובגדול כל דבר שהוא מעבר לגידול ילדים וניהול משק הבית פשוט נאסר עליהן. זה אולי נשמע מפוצץ אבל זה אפילו לא היה כזה מזמן".

לדעתה של דניאל ארז, סטודנטית לתקשורת בת 25, הדבר המהותי ביותר בכרזות שרוב הסטודנטים התעלמו ממנו הוא ש"זאת הפעם הראשונה שפונים לגבר. עד היום אומרים לאישה איך להתגונן, איך להתלבש, מה לעשות כדי למנוע או להיחלץ מהטרדה, ובכרזה הזו אומרים לגברים שחושבים שהם לא מטרידים שהם בעצם כן". הדרך לשינוי עבור דניאל היא "להרחיב את השיח לכך שהאחראים על ההטרדות הם המטרידים ולא המוטרדות".

ראשת התא הפמיניסטי, שירי כהן, מסרה ל"ספירלה" כי הן שמחות שתגובות מכל הסוגים נשמעות ומציפות את הנושאים האלו, וכי צפו שתהיה התקוממות "כמו שיש תמיד כשמדברות ומדברים על נושא כל כך טעון, במיוחד כשמתחילות ומתחילים להטיל אחריות על ביטחון במרחב גם על בני המין השני". לגבי הטענה של כותבת הפוסט לפיה הכרזה מחלישה נשים, הסבירה כהן כי "נשים הן אוכלוסייה מוחלשת מכל בחינה, זו עובדה. הכרזה לא יצרה את המציאות הזו, אלא הצביעה עליה. כיום בישראל אחת מתוך שלוש נשים עוברת תקיפה מינית, ורובן המוחץ של הנשים מדווחות על הרגשת חוסר ביטחון ברחוב בחושך. ניסינו למצוא דרך להתמודד עם הבעיה הזו, לא כולם חייבים לקחת את ההצעה שלנו כמו שהיא, אבל בעיני היא הצעה לגיטימית בהחלט. הדיון שנוצר גם אם הוא סוער, הוא חשוב מאוד ומקדם את המאבק באי השוויון המגדרי. מקווה שהפעילויות שלנו ימשיכו לעורר אנשים לדבר וימשיכו לעורר שיח".

אודות

המלצת קריאה

בעקבות הקורונה ועליה: תערוכת אומנים מהדרום מוצגת באינסטגרם

הפרויקט השנתי של שנה ב' במחלקה לתרבות, יצירה והפקה הועלה בשל מגבלות הקורונה לדף אינסטגרם ייעודי. שלושה אומנים סיפרו ל"ספירלה" על תהליך היצירה בימי ההסגר