מי לא מכיר את הסצנה מכיתה ו’: קובעים לשחק מחניים בשכונה, מתחלקים לקבוצות ומעל כולם מרחפת חרדה חברתית – מי ייבחר אחרון? הבנות לוחשות לבנים המקובלים במי לבחור, הבנים החזקים רוצים להרשים את מלכת הכיתה ולבחור במי שהיא רוצה, כל עוד הוא לא מהווה איום על מלך הכיתה. אמש הוצגה הסצנה הזו בפריים טיים של ערוץ 2, בצורת “פרק בכורה חגיגי” של הריאליטי “הישרדות”, כפי שהכריזו עליו ב”רשת”. בפועל, לא היה בו שום דבר שראוי להיקרא “בכורה”. כולנו היינו שם.
אם נשים בצד את הליהוק הבנאלי שכמו ארבעת הבנים בהגדה כולם כבר יודעים מה כל אחד יגיד: החל מהחתיך השרירי שהקוביות שלו בבטן כל כך מרובעות שהן נראות מודפסות ועל כן הוא בטוח שהוא “הכי חזק”, עד ברבור הדוגמנית הנשית שמאוכזבת שלא הביאו “איזה שמנמן שיעוף ראשון”, נתעלם לרגע גם מליהוק זקני השבט – גבר בן 45 ואישה בת 49 שאוטומטית נתפסים כהורי המחנות, כאילו ש-40 זה לא ה-30 החדש כבר מזמן. אפשר אפילו להתעלם מזה שהביאו את מנגיסטו הטבח שמתאים בול למשבצת ה”תראו איך אנחנו נותנים לכל פלחי האוכלוסייה הזדמנות”. נשים את כל אלו בצד וזה בדיוק זה – כיתה ו’.
בתחילת הפרק נראים הבנים על ספינה אחת, טסטוסטרון נשפך לכל עבר כשאלו מחמיאים אחד לשני על השרירים המנופחים עד לא מציאותיים, בעוד הבנות על ספינה אחרת, מלרלרות על כוח נשי, אחוות נשים, ביונסה ועוד דברים ברומו של עולם אך תוהות בקול – איפה הגברים? לא עוברת רבע שעה מהרגע שהתחיל הפרק וכבר סימנו הבנות את ה”מעצבנת”, אכן קונספט חדשני וחגיגי – כיאה לבכורה. או כיאה לכתה ו’ – כשהבנות לא אוהבות את זו שמשחקת כדורגל עם הבנים בהפסקה. ומי היא אותה “מעצבנת” אם לא זו שלא מסכימה להיות נשית ושקטה שמתלהבת מגירל פאוור, אלא אומרת בקול את מה שכולן חושבות – אני באתי למצוא חתן. בלי התייפייפות, היא אומרת בריש גלי – באתי לעבוד. בכל זאת, יש שעון אמיתי, לא כזה עם חול שגיא זוארץ מכריז שהוא לקראת סיום, אלא ביולוגי.
כששני השבטים נפגשים, מופתעים אלו מנוכחות אלה, לכאורה. הבנות מבוישות, מצחקקות ומופתעות מנפח השרירים של הגברים החזקים (קונספט חדשני כמובן) ורק עדי, “המעצבנת”, לא מתביישת להגיד: הביאו את הגברים, שאבחר לי אחד ראוי. גיא זוארץ, שמנחה כבר עשור את התוכנית, מחליט להביך אותה כמו המחנכת בכיתה ד’ שאומרת לשני ילדים מובכים שמשחקים בתופסת, שמי שרב מאוהב, ושואל אותה האם סימנה כבר את המיועד. עד כה נראה כי אנחנו צופים ב”הרווק” יותר מאשר ב”הישרדות”, אבל אולי במשימה הראשונה, אחרי שתיגמר ההיכרות המביכה נראה סוף סוף איזו תחרות הוגנת. אז זהו, שלא. זוארץ מכריז על התחרות הראשונה – חלוקה לקבוצות, בדיוק כמו ביסודי – בן בוחר בת ובת בוחרת בן. אולי בהמשך נזכה לראות אותם משחקים גם חבילה עוברת, מי יודע.
המשימה מתחילה ומביאה איתה פלאשבקים מהיסודי. במי יבחרו ראשון? בזה שהכי מקובל או בזה שהכי חזק? מי תישאר אחרונה? השמנמונת שהיא כיפית אבל רצה לאט, או זו שכבר שבוע עושים עליה חרם? אלון -אח של- ששון מתחיל. כשנשאלים הגברים למה בחרו בו, מבלי לדעת מה דורשת המשימה, אומרים הגברים שבגלל שהוא אח של, ובזאת שברו לו את המונולוג המרגש על כך שהגיע כדי להוכיח שהוא לא רק אח של אורי ששון, זוכה מדליית הארד בג’ודו באולימפיאדת ריו 2016, אבל לא נורא, העיקר שהוא המלך של הבנים. הבנות אגב, בחרו ב”אמא” של השבט, ככה זה בנות, רגשניות. כל בחורה בשבט צריכה לשכנע את הגבר שאחריה למה לבחור בחברה שלה ולהפך. בין הטיעונים האסטרטגיים היו “היא גרושה”, דהיינו, יש לך סיכוי איתה, אל תדאג. וכך נמשכת ונמשכת המשימה, שלצורך ההסוואה כללה כמה שקי חול, פאזלים מורכבים, תולעים וצואה, אבל בפועל היתה בדיוק כמו סשן בטינדר – רק במציאות ובבגדי ים זעירים.
הפרק הראשון של הישרדות אכן היה חגיגי, בכל זאת, גברים שריריים ונשים בביקיני הם חגיגה לעיניים, אבל שום דבר חדש לא היה בו, אולי רק עוד רגע שפל של הטלוויזיה הישראלית.
