מתברר שכדי לראות תערוכה טובה בפריפריה לא צריך לנסוע עד לירושלים או תל אביב. מיזם המוזיאון הנייד של “זומו” התמקם בשבוע שעבר בירוחם והוא צפוי לעבור מעיר לעיר בשלוש השנים הקרובות. את הרעיון הגתה מילנה גיצין אדירם, המנכ”לית והאוצרת הראשית של “זומו” כבר לפני שלוש שנים. משמעות השם (באנגלית Zumu) היא “זוז מוזיאון”.
התערוכה בירוחם מאפשרת לקהל רחב להתחבר אליה בגלל שהיא עוסקת במגוון הזהויות של החברה הישראלית. המוזיאון מורכב מכמה חלקים: שתי מכולות, מעין חממה המכונה “הפוואליון” וכיתות השייכות למבנה מקומי. במכולות מוצגת העבודה שיצרה האמנית שרון גלזברג שהזמינה את תושבי ירוחם להציג ארטיפקט תרבותי שמייצג אותם. כשנכנסים למוזיאון נשמע קולם של האמנים שמספרים מדוע הם בחרו במיצב זה ואיזה זיכרון הוא מסמל עבורם. ב”פוואליון” מוצגות עבודות שחלקן נוצרו באמצעות פריטים ממוחזרים ונערכות סדנאות במגוון נושאים לילדים ולהורים.
בין המיצבים המעניינים במיוחד נמצא “פרויקט הגרעינים של שלום” שיזמה נעם אדרי מקיבוץ רמת יוחנן. מטרת המיזם, שנמשך עוד מ-2012, הוא “קירוב הלבבות” במזרח התיכון, שמתקיים בערים שכנות ומפגיש בין אנשים שונים דרך אקט מזוהה עם יושבי האזור: פיצוח הגרעינים. יצירה נוספת היא נקראת “חפצי צליל אוטונומיים 2″ ומורכבת משלושה זוגות אופניים שהוסבו ל”חפצי צליל” ופועלים באופן אוטונומי. היוצר הוא דניאל דוידובסקי, רוכב אופניים נלהב, אמן סאונד, מלחין ומוזיקאי. דניאל מציג עבודה שפיתח בשיתוף עם קבוצת הנערים מכיתת הרובוטיקה הפועלת בירוחם בשם Y TEAM.
בין שלל הסדנאות לילדים והורים במוזיאון, התקיימה גם סדנה של חידוש צעצועים. בסדנה יוצרים דברים חדשים מצעצועים שיצאו משימוש. “אספנו המון צעצועים ישנים מכל מיני אנשים”, אומרת קרן, המדריכה של הסדנא. היא מסבירה כי “חלקם שבורים, חלקם לא משמשים יותר את הילדים כי הם גדלו. בסדנה ניצור מהצעצועים מגוון דברים חדשים שיהיו לנו שימושיים. האנשים שיגיעו לסדנה יוכלו לבחור בין כמה אופציות: יצירת כלי אחסון דקורטיבי, אותו הם יקשטו עם חלקי צעצועים, או יכינו תמונות קיר, קולאז’ים או מובייל עם חלקי הצעצועים, ועם תוספים שהבאנו כמו חלקי עצים, בדים, חרוזים, חוטים, בקבוקים, צנצנות, דבק חם וליצור משהו חדש”.
“הסדנא מעוררת מאוד את הדמיון, יצירתיות”, אומרת קרן ומסבירה למה היא מתאימה למוזיאון זומו. “מוזיאון זה מורכב מחלקים של מיצבים ממוחזרים, כמו יצירת הפיסול מקרטונים של מוצרי מזון שונים. יש פה גם עצים שעשו בהם שימוש חוזר ויצרו מהם רהיטים”.
בניה, ילד שהגיע לסדנה עם אמו, מציג את הרעיון שלו: “אני רוצה לבנות פרצוף. קוראים לזה קולאז’. זה סוג של פרצוף שעשוי מדברים ישנים שאפשר לזרוק אותם אבל אפשר לעשות בהם שימוש”. האמן הצעיר מסביר את היצירה: “זה הזקן, פה, זה לשון כי זה נראה כמו מקטרת, זה כמו אף של ליצן, נמשים, עיניים וגבות”.
המוזיאון בירוחם, שנמצא ברחוב כדיר בוכריץ 1 (אגף שפע הישן), פתוח משמונה בבוקר עד שמונה בערב. המוזיאון יהיה בעיר עד ה-26 בינואר.
