שנת 2018 הייתה טובה עבור היוצרים והאומנים יוצאי אתיופיה. הם מורגשים יותר במרחב הציבורי, משפיעים על השיח ובולטים בתחומם. אין ספק שגדל כאן דור חדש של אמנים שמשמיע קול שונה ומרתק, העוסק בהיטמעות שלהם בחברה הישראלית ובו בזמן לא זונח את המסורת של העדה. בהישגי היוצרים יוצאי אתיופיה אפשר למנות את “נבסו”, סדרה קומית שגוללה את סיפורה של משפחה מעורבת, המורכבת מאב אתיופי ואם אשכנזייה. הסדרה ששודרה ב”רשת”, זכתה בפרס הקומדיה הטובה ביותר בטקס האמי הבין-לאומי. גם הסרט “עץ התאנה”, דרמה ישראלית שכתבה וביימה עלמוורק דוידיאן, על אודות חייה של נערה יהודייה בצל מלחמת האזרחים האתיופית בשנת 1989, זכה השנה בחמישה פרסים ישראליים ובין-לאומיים.
ב-27 בדצמבר יצא לאקרנים סרט הקומדיה “ליידי טיטי”, המגולל את סיפורו של צעיר ממוצא אתיופי, מוזיקאי כושל בן 27 שמתגורר בתל אביב, ומסתבך עם השוק האפור והמאפיה בעקבות הלוואה גדולה שלקח מהם. הוא בורח מהם אל שכונת ילדותו בבית שמש ומוצא עבודה במתנ”ס הקהילתי, מחופש לאישה אתיופית פרובוקטיבית וחצופה העונה לשם “טיטי”. היצירה עוסקת בהשתלבותם של חברי הקהילה לחברה הישראלית, ועל האופן שבו החברה תופסת אותם ואת הבעיות הפנימיות של הקהילה. יוצרת הסרט, אסתי עלמו וקסלר, יוצאת אתיופיה בעצמה, וכך גם רוב השחקנים שלוהקו לסרט. השפות המדוברות בסרט הן אמהרית ועברית.
בשנת 2013 יצרה עלמו וקסלר את סרטה הראשון, “קיץ 89”. הוא סיפר את סיפורה של ילדה יוצאת אתיופיה בת 10, שיום אחד הופכת להיות עדה לאירוע אלים במיוחד. הסרט זכה לחשיפה רבה אחרי ששודר בערוץ 10. הסרט “ליידי טיטי” הוא הסרט הכי מצליח של עלמו וקסלר עד כה. הוא מוקרן בבתי קולנוע ברחבי הארץ ומועמד לשלושה פרסי אופיר: לעיצוב הפסקול הטוב ביותר, לעיצוב התלבושות הטוב ביותר ולאיפור הטוב ביותר.
התסריט שכתבה עלמו וקסלר משעשע ובו בזמן מעט שונה מסרטים קומיים אחרים. הדמויות מוצגות בו מזוויות חיוביות ושליליות כאחד ומהלך זה מעניק לצופה חוויה ריאליסטית שלמה של החיים האמיתיים. עלמו וקסלר נותנת במה חדשה לנושאים שלא מקובל לדבר עליהם בקהילה האתיופית. דרך העיניים של עלמו וקסלר, האתיופים “הרגילים” הם כבר לא אותם האתיופים שעלו ארצה. הם כבר לא מיוצגים כתמימים או פרימיטיביים, אלא נראה שהם הפנימו את הישראליות על יתרונותיה וחסרונותיה. לצד התסריט המשעשע, המוזיקה בסרט מוסיפה לו רבות, וכך גם יכולת המשחק המעולה של השחקנים.
“ליידי טיטי” מנסה להעביר מסר קליל וקומי עם מגוון של שחקנים טובים, ומציג את הבעיות הפנימית בתוך הקהילה האתיופית ובתוך בחברה הישראלית. הקהל שנכח בהקרנה היה מורכב רובו מיוצאי אתיופיה שהזדהו ונראה כי נהנו מהצפייה, וכך גם אני, בכל 97 הדקות של הסרט.
דירוג: חמישה כוכבים
“ליידי טיטי”. בימוי ותסריט: אסתר עלמו וקסלר; עריכה: טל קלר, צבי פינקוס; שחקניים ראשיים: צביקה היזיקיאס, אלזה עלמו; צילום: זמיר נגה; מוזיקה: מוטי חפץ ואבי מזרחי; 97 דקות.
