בין שוויון לאיפור בהנחה: האם יום האישה הבין-לאומי עדיין רלוונטי?

מאת ליאור יצחקוב

יום האישה הבין-לאומי שחל לפני יומיים (שני) נקרא במקור “יום הפועלות הבין-לאומי”. היום שהחל כאירוע פוליטי סוציאליסטי ממזרח אירופה והתגלגל לחגיגה פמיניסטית, הפך בשנים האחרונות לאירוע שמקדם צרכנות לנשים, ובכללה מכירת איפור, קרמים, תכשירים לשיער; וצרכנות של גברים עבור נשים – זרי פרחים, מתנות והלבשה תחתונה. נשים רבות חלוקות בשאלה אם היום הזה אכן ראוי לציון באופן זה או שכבודו במקומו מונח עדיין.

“יום האישה, זה לתת קצת אקסטרה יחס לנשים, ולתת את הכבוד והפרחים למין המיוחד והיפה”, אמרה דיאנה בטלוב, סטודנטית לתקשורת במכללה בשיחה עם “ספירלה”, שטענה כי יש לשמר את יום האישה. גם אנג’ליקה נשיא, בעלת עסק לטיפוח ציפורניים, הסכימה: “צריך להמשיך לציין את יום האישה, כדי לזכור כמה נשים זה עם חזק! ומגיע לנו על זה קרדיט, במיוחד בשבילנו פעם בשנה”.

בשנת 1909 צוין יום האישה לראשונה בארצות הברית, לקידום שוויון זכויות לנשים, ועם הזמן הפך לסמל של מאבקן של הנשים עבור הזכות הבסיסית לבחור ולהיבחר. אבל ככל שעבר הזמן, רווחת ההרגשה שהיום הזה עוסק בעיקר ביופי ובטיפוח של נשים ופחות בהעצמה נשית המקדמת מחאות ונושאים העומדים על הפרק. “לדעתי צריך לציין את יום האישה כדי לחזק את השוויון בין המינים, ולקדם את הזכויות שלנו כנשים ואימהות”, אמרה סימה בן דוד, תושבת שדרות.

על פי נתוני מרכז אדווה לשנת 2018, פערי השכר החודשיים בין נשים לגברים בישראל אומנם מצטמצמים, אבל באיטיות. ב-2018, השכר החודשי הממוצע של אישה בישראל עמד על 68.4% משכרו של גבר, אך פערי השכר לשעה בין גברים לנשים, שעמד על 84% משכרו השעתי של גבר, כמעט לא הצטמצמו בעשור האחרון.

למרות שנשים כיום מכהנות בתפקידים בדרגים גבוהים, כמנהלות, טייסות, חברות כנסת, עדיין קיימים פערים משמעותיים בין גברים לנשים בתחומים רבים. “למרות שנעשתה כברת דרך מסוימת בכל הקשור לקידום מעמד האישה בחברה, הרי שמדובר על זרקור קטן של אור, מוקף בחשיכה גדולה של הטרדות מיניות, אפליה, אלימות נגד נשים, וחוסר שוויון חברתי גורף. הדרך עוד ארוכה להשגת שוויון מלא והכרה בזכויות הנשים בארץ”, הוסיפה קלואה ליבנה, סטודנטית לפסיכולוגיה.

נראה כי יום האישה הוא הזדמנות לעצור ולבחון איפה אנחנו כחברה מתייחסים לנשים במובנים של שוויון. ציון יום האישה נועד כדי להזכיר לנו, הנשים, כמה אנו ראויות לשוויון, אבל גם שיש עדיין לאן לשאוף, יש פסגות שטרם נכבשו ויש תקרות זכוכית לנפץ. יום האישה אומנם מוקדש לנו, אך גם  שאר ימות השנה.