9:00 בבוקר.
טל ליאן פרץ, יוזמת האירוע המיוחד “פורים יחדיו”, במסגרת התוכנית “זכור וכבד” (בתוך הלל ספיר) – תוכנית הבנויה מסטודנטים שפועלים בתחומי המכללה סביב כל מה שקשור לניצולי שואה ומורשתם. טל מעבירה תדריך לפני הגעתם הצפויה של הוותיקים, שקיבלו התראה שמשהו הולך לקרות ביום ובשעה הזו, אך לא ידעו למה לצפות בדיוק.
בהגעה למקום, היה קשה לתפוס סטודנטים וחברי מועדון שלא היו מחופשים, לפחות למשהו אחד. הכל בהשקעה, בחיוך ובמטרה ליהנות כל אחד בדרכו, ממבחר האופציות שהיו פתוחות בשבילם.
כאשר הסטודנט הציע לוותיק בחולצת המשבצות להשתתף בתחרות הקליעה למטרה, הוא מיד הגיש לו את המעיל שלבש כאקט “חימום” לקראת התחרות. מבחינת הסטודנט, רק להשתתף איתו בתחרות קלע ישר למטרה.
ראוי לציין שחלק מהסטודנטים החליטו להיעדר במכוון מקורסי חובה, ולהעדיף לשמח ותיקים באירוע למרות הכל.
במקום היו פינות איפור וקישוט פנים לכל מי שהתיישב על הכיסא. תתפלאו, הסטודנטים לא היו צריכים לעבוד כל כך קשה כדי לגייס מתנדבים.
בין הפינות הפופולריות באירוע הייתה פינת קישוט המסיכות. שולחן אחד ארוך, עמוס צבעים וקישוטים, שבו ישבו ותיקים וצעירים לפעילות יוצאת דופן. מה עוד יוצא דופן? האפשרות להבין את ההבדלים בין הדורות רק על ידי צפייה מהצד במסיכות המקושטות של אלה ושל אלה.
פגע או לא פגע?
מתכוננת בחיוך להיות הבאה בתור לתחרות הקליעה למטרה.
שני דורות עוצרים לתמונה: כנראה שלא סתם קוראים לדור הצעיר “דור הסלפי”.
מטבע הדברים, היו כאלה שרצו לחגוג, אך לא יכלו בשל מצבם הגופני. הדבר לא פגע בשיחות המעניינות שנוצרו בינם לבין הסטודנטים, ואפילו תרם לחיזוק הקשר החדש.
הצלמת הרשמית של מועדון “יחדיו” גם היא חברת המועדון בעצמה. ואיך אפשר לעשות את העבודה יותר טוב מללבוש תחפושת ליצן ולהוכיח לכולם שהיא גם יודעת לזרוק חיצים?
לסיכום, אף סטודנט לא לבש מסיכה כשהוא שימח ותיק או ותיקה ויותר מזה, תכנון האירוע הבא כבר החל.