סוליקא. תיאטרון באר שבע. צילום: מעיין קאופמן

המחזמר "סוליקא": הדילמה בין המרת הדת לקידוש השם

המחזמר החדש בכיכובה של נסרין קדרי, מציף את הדילמות של נערות יהודיות שהתאהבו בבחורים מוסלמים. הצגה בסימן דו הקיום היהודי-ערבי במרוקו

כשראיתי את שלט החוצות עליו כתובה המילה "סוליקא" בצורה מיוחדת ואותנטית, וברקע מופיעה הזמרת והשחקנית נסרין קדרי – ידעתי מיד שמדובר במחזמר שנוגע לתרבות יהודי מרוקו. הזמנתי כרטיסים והודעתי לאמי, ילידת רבט שבמרוקו, שאנחנו הולכות לצפות במחזמר. וכך, בערב אחד, באמצע חופשת הסמסטר ועמוק בתוך תקופת המבחנים, הלכנו לצפות בו.

מקור המילה "סוליקא" הוא מהשפה הערבית: זוליקה (Zulika) ופירושה בחורה הגונה, חכמה ומיוחסת. הקיצור של סוליקא הוא סול (בספרדית: שמש).

סוליקא הוא מחזמר ישראלי מקורי שנכתב בהשראת סיפורה של סול חג'ואל, סוליקא הקדושה, אותה מגלמת רעות אלוש המדהימה. סול היא נערה יהודייה שחיה בעיר טנג'יר שבמרוקו, יחד עם אמה ואח של אביה. סול לא נהגה לצאת מביתה לבד ובפעם היחידה שעשתה זאת – היא פגשה את אמיר המוסלמי, בנו של מלך מרוקו, אותו מגלמים לסירוגין עלא דקה וגיל כהן. השניים התאהבו אחת בשני ממבט ראשון והוא ביקש לשאת אותה לאישה. אך, סול היהודייה סירבה להמיר את דתה ולהתאסלם, ובכך בחרה בצער רב למות על קידוש השם.

סול היהודייה ואח של אביה. צילום: מעיין קאופמן

לאורך כל המחזמר סול גרמה לאמי להיזכר בסיפורה המרגש והכואב של סוליקא הקדושה ממרוקו ולהזיל דמעה. היא גרמה לנו לחוות יחד איתה את רגש ההתאהבות, להיסחף אחריה ולחוות יחד איתה את הקרע הגדול שלה, הדילמה בין הרצון ללכת אחרי הלב או למות על קידוש השם. לצד הכאב, היה כיף לשמוע בין הקטעים במחזמר, ולזמזם את המנגינות המרוקאיות האותנטיות, המרנינות והמוכרות בכל בית מרוקאי, שגרמו לנוע בכיסא ולהיזכר בטקס החינה ובחג המימונה הקרב ובא, בהם לובשים את התלבושות המסורתיות. צחקנו פה ושם מהמילים במרוקאית שהשחקנים אומרים בין משפט למשפט בעברית, והבנו שבכל בית מרוקאי ממוצע יש את אותם מנהגים (כמו: הסדר והניקיון ושלא מערבבים כביסה לבנה עם כביסה של בגדים צבעוניים), וזה עשה לנו כיף בלב והצחיק אותנו מאוד.

לקראת סוף המחזמר מופיעה קדרי, המגלמת את חורה השכנה של סול, אם המשפחה המוסלמית, ואומרת לסול בקול שבור שכולנו בני אדם בסופו של דבר, לא משנה אם האדם יהודי או מוסלמי ושהאהבה היא מעל הכל. משפט חזק ונכון שהזכיר את אחת הדילמות הגדולות איתן מתמודדים זוגות מעורבים פה, בישראל, כשיהודים ומוסלמים חיים באותה מדינה.

אמיר הנסיך, בנו של מלך מרוקו. צילום: מעיין קאופמן

לכל מי שדאג, המחזמר ברובו מדובר בעברית ומעט במרוקאית, ומופיעות כתוביות בעברית גם לאלו שלא דוברים את השפה המרוקאית, ועדיין רוצים להיות חלק מהסיפור והחוויה.

לאור הביקוש הרב למחזמר נפתחו תאריכים נוספים עד לחודש מאי בתאטרון באר שבע.

סוליקא. צילום: מעיין קאופמן

 

אודות

המלצת קריאה

מדוע אני לא חוגגת את יום העצמאות?

אם מדינת ישראל מגדירה עצמה כמדינה דמוקרטית מדוע היא אינה מעניקה שוויון הזדמנויות לכל אזרחיה? את יום העצמאות לא אחגוג כי הוא מזכיר לי עד כמה אני זוכה למעט התייחסות, לא רק כאישה אלא כאישה מוסלמית-ערבייה | דעה