צילום: בלסאם אבוריאש

מדוע סטודנטים ערבים בוחרים שלא ללמוד תקשורת?

בכל שנה משתלבים יותר ויותר סטודנטים ערבים באקדמיה, רובם בוחרים במקצועות כמו רפואה, משפטים, הנדסה והוראה, אך מעט מהם בוחרים במקצועות אחרים, כמו תקשורת. הסיבות לכך לעיתים אינדיבידואליות, אבל אצל רבים הן נובעות מקשיי שפה ואפשרויות תעסוקה מוגבלות. במכללת ספיר רק 12 סטודנטים ערבים לומדים במחלקה לתקשורת, שמהווים 3% ממנה. זאת, בעוד ששיעורם במכללה גדול יותר.

“לפני כחמש שנים שקלתי ללמוד תקשורת, אבל ברגע שחשבתי על תחומי התעסוקה במקצוע, הבנתי שאצטרך לוותר על הרבה דברים”, הסבירה נור אבו פריח, סטודנטית במחלקה למשפטים בספיר, את הבחירה שלא ללמוד תקשורת. “הבנתי שאם אני אלך לעבוד אצל מעסיק מסוים, הוא עלול לדרוש ממני לעמוד בתנאי כתיבה מסוימים וחופש הביטוי שלי יהיה מוגבל. לכן, כערבייה-מוסלמית במדינת ישראל בחרתי במשפטים ובהתמחות בזכויות האדם”.

על פי נתוני המחלקה לתקשורת של מכללת ספיר ודוברות מכללת ספיר

שיימא חאג’ יחיא, רכזת תוכנית “רואד להשכלה גבוהה בטייבה”, סבורה שהמצב הפוליטי במדינה “שם גבולות לאנשי התקשורת בקשר לחופש הביטוי, מצב שמגביל את שאיפותיהם של סטודנטים”. היא הוסיפה כי גם בסביבה שהסטודנט חי בה אין מספיק תמיכה בבחירה בתחום זה. “תחום התקשורת לא נמצא ברשימת התפקידים המשמעותיים והחברתיים כמו רופא ועורך דין”.

סוגיית חופש הביטוי משתקפת היטב ב“מדד הייצוג” של דוברים ערבים בתקשורת הערבית של אתר “העין השביעית” בשיתוף עמותת סיכוי, אוניברסיטת בן גוריון בנגב ויחד עם יפעת מחקרי מדיה. המדד עוקב, ומנתח את יחסה של התקשורת לערבים בישראל. בחודש נובמבר 299 מתוך 11,909 דוברים בתקשורת היו ערבים ורק 65 נשים ערביות.

לפי אבו פריח, תחום התקשורת לא מקובל בחברה הערבית, במיוחד לנשים, שבתור עיתונאיות צריכות לצאת מהבית בזמני חירום לשטח כדי לסקר אירועים, ולסכן את חייהן. ד”ר תמי רזי מהיחידה לקידום ההוראה ומרצה במחלקה לתקשורת מסבירה כי יש עדיין חסם בעניין התרבותי בכניסה של סטודנטים ערבים, במיוחד נשים, ללימודי תקשורת. “זה לא מספיק מוגן בהשוואה למורה, קריירה שיותר מותרת ויותר מוגנת”.

“תקשורת נתפס כמקצוע לא נחשב”

בעיני ד”ר מוטי גיגי, ראש המחלקה לתקשורת בספיר, מקצוע התקשורת נתפס בעיני סטודנטים ערבי לא נחשב. “הבעייתיות מגיעה מבתי הספר. מי שמגיע ללמוד תקשורת, ממה שהבנתי, נחשבים לתלמידים ‘הפחות טובים’. כאלה שלמדו תקשורת בחטיבת הביניים ובתיכון. לכן, כשהם מגיעים לאקדמיה, הם לא רוצים ללמוד מקצוע שפחות נחשב”.

אחת הדרכים לפתור בעיה זו לפי ד”ר גיגי, היא למשוך למחלקות בתקשורת בתיכון את התלמידים הטובים יותר כדי “שיבינו כמה משמעותי וכמה חשוב לעסוק בתקשורת”. בית הספר הרב-תחומי אל-פארוק בכפר כסייפה, נוהג בשיטה זו כבר שנים, שכן מגמת התקשורת בו נחשבת לאחת הטובות בישראל. בבית הספר יש תחנת רדיו, שאותה מפעילים תלמידי המגמה יחד עם העיתונאי אחמד אבו-סויס. לצד התחנה, התלמידים לומדים גם ניו מדיה וצילום.

חסין אל-דאדה, בוגר בית הספר וכיום סטודנט שנה ב’ במחלקה לתקשורת בספיר, סיפר כי “תהליך ההצטרפות למגמה דורש הצלחה במבחני הקבלה ולא מקבלים למגמה כל תלמיד”. לפי אל-דאדה, “כשאני למדתי באל-פארוק, מגמת התקשורת הייתה יחסית חדשה ומעניינת, והעניקה לי את כל התמיכה והכלים, שגרמו לי להמשיך באותו תחום גם באקדמיה”.

[playbuzz-item item=”17a3019c-8f10-46f7-a36f-beac7a9dcc6a” shares=”false” info=”false” wp-pb-id=”535945″]

סגור לתגובות.