השנה חדשה החלה לא מכבר. אך בזמן שברחבי הארץ חגגו את השנה האזרחית החדשה במסיבות סילבסטר המוניות ובנשיקת חצות המסורתית, בני משפחתי ואני התקבצנו בערב השנה החדשה סביב שולחן עמוס במאכלים אתיופים כדי לציין את יום הולדתה המיוחד של אחותי, פטפט: 00.00. למרות העובדה שלא מדובר בתאריך יום הולדתה האמיתי, זה לא מנע ממנה לא לחייך בהגיעה לגיל 29.
אחותי לא לבד. וורקה מרשה, שסבורה כי היא בת 59, חשה גם היא חוסר ודאות לגבי תאריך לידתה. “כשהגעתי לארץ ונשאלתי בת כמה אני, עניתי שאני לא יודעת. אין לי שום מסמך שמצהיר מתי נולדתי”. מרשה הייתה אז, בשנת 1980, עולה חדשה עם קשיי שפה ואם לילדה בת שנה. משרד הפנים שיער שגילה הוא 20. “רשמו שנולדתי בשנת 1960, אבל במספר החודש והיום נכתבו המספרים 00.00″, העידה. “במקום העבודה שלי החליטו כי אחד במארס 1960 ייקבע כיום הולדתי ומאז אני מציינת אותו מדי שנה בתאריך זה”.
כשהחל גל העלייה מאתיופיה בשנות ה-80, משרד הפנים לא בירר מה הם תאריכי הלידה של העולים, ובחוסר מסמכים מתאימים, הונפק לרובם התאריך 00.00 בתעודות הזהות. מאחר שתאריך 00.00 לא קיים בלוח השנה החליטו רבים מיוצאי אתיופיה לחגוג באחד בינואר את יום הולדתם החלופי. הסיבה העיקרית לחוסר היכולת לקבוע תיארוך מדויק מצויה בפער הזמנים שבין לוח השנה שבו משתמשת הכנסייה האתיופית לבין זה הקיים במדינות אירופה – שבע שנים. בשניהם מתבססים על חישובים שונים באשר לשנה שבה חלה התגלותו של המלאך גבריאל, ועל כן כשיתר העולם מציין את בואה של שנת 2019 – באתיופיה השנה האזרחית היא 2012.
השוני בין לוחות השנה יצר בלבול בקרב העולים שהתבקשו לספק את גילי ילדיהם ואת התאריך שבו נולדו. חלקם לא ידעו מה להשיב, ונאלצו לשער זאת לפי העונות והחגים שחלו בעת לידתם. לא אחת, הרישום שנעשה במשרד הפנים היה מוטעה ואף אבסורד. כך למשל, אחותו הצעירה של אבי נרשמה גדולה ממנו בעשור.
ברשות האוכלוסין הסבירו כי “כל מי שעלה לישראל, ולא רק מאתיופיה, ולא היה בידו מסמך רשמי ובו פרטי הלידה נרשם במרשם האוכלוסין 00.00. סעיף 19 לחוק המרשם קובע כי כל שינוי במרשם לרבות שנת לידה יכול להיעשות בכפוף למסמך הציבורי ומאומת בלבד, כלומר תעודת לידה מקורי או דרכון עלייה מקורי. בהיעדר תעודה ציבורית מתבקש הפונה להציג צו בית משפט”. בשנת 2011 חלה נקודת מפנה. אלי ישי, שר הפנים דאז, אישר לכל העולים בעלי תאריך הלידה הזה להגיע לרשויות ולתקנו.
באין תעודה ציבורית, משפחתי (משפחת אייצ’או) פנתה אז לבית המשפט וביקשה לבצע “תיקון גיל” לכל בני המשפחה. בית המשפט דרש להציג מסמכים ועדויות כתובים, אך בשל העובדה כי משפחתי הגיעה מאזור כפרי שבו לידות לא התרחשו בבתי החולים, לא התבצע רישום שכזה עבור בני משפחתי. והתאריך נותר כפי שהיה – 00.00. עבורי זה היה אחרת. אני נולדתי בתקופת החגים, לכן אבי זכר את התאריך המדויק וכך סופק לי תאריך לידה שאינו 00.00 באישורו של בית המשפט. אחותי עדיין חוגגת באחד בינואר.
עוד באותו נושא:
