מכללת ספיר. צילום: משה מילנר, לע"מ

הנהלת המכללה, אם אי אפשר ללמוד בשקט – תנו לישון בשקט

במכללה הודיעו רק הבוקר ב-6:00 על ביטול הלימודים בשל המצב הביטחוני. סטודנטיות קוראות למכללה לקבל החלטה אמיצה, הרבה יותר מוקדם, ובלי קשר להמלצות פיקוד העורף // דעה

מאת נוי גיא ובר רבינוביץ׳

60 רקטות נורו לעבר ישראל בין 22:00 ל-3:00 בבוקר מתחילת הסכם "הפסקת האש" שהכריז ארגון החמאס, אותו לא אישרה ממשלת ישראל. במהלך הערב, הרקטות נורו בזו אחר זו, לפני הפסקת האש ואחריה, ואחת מהן אף הובילה לפגיעה ישירה בבית בשדרות. אבל למכללת ספיר זה לא משנה והיא נשארה בשלה: ״לילה טוב, לילה מאוד מתוח עובר על כולנו, אנחנו בקשר רציף עם כוחות הביטחון ונעדכן מוקדם ככל שנדע…״, הודעה שגורמת לחוסר ודאות ותחושת תסכול בפרט שכמה עיריות כמו אשקלון ואופקים החמירו את הוראות פיקוד העורף וקיבלו החלטה מראש שלא לקיים לימודים היום (שלישי).

אז מה אם סטודנטים לא ידעו מה יהיה איתם היום? אז מה אם סטודנטים מפחדים לצאת מביתם כדי להגיע ללימודים? עד השעה 6:00 בבוקר מכללת ספיר עוד לא הגיעה להחלטה האם יתקיימו לימודים היום. יום לימודים בצל הפחד הוא לא יום לימודים אפקטיבי. הפחד לא נותן מנוחה ותחושת הדריכות לקראת ריצה למרחב מוגן לא בדיוק עוזרת לריכוז וללימוד פורה.

למרות שמכללת ספיר נחשבת למקום מוגן, חשוב להזכיר, למי ששכח, שבאזור המכללה זמן הגעה למרחב מוגן הוא 15 שניות. 15 שניות בהן קבוצת סטודנטים אמורה לקפוץ מהכיסאות ולרוץ יחד למרחב המוגן הקרוב, כי לא כל הכיתות ממוגנות ובמיוחד הדרך ללימודים לא ממוגנת. סטודנט שמגיע בתחבורה ציבורית היה צריך למצוא פתרון אחר מאחר ותנועת הרכבות לדרום הופסקה.

הנשיא לשעבר פרס בביקור במכללה בשבוע שאחרי מות רוני יחיא. צילום: אבי אוחיון, לע"מ

הנהלת המכללה החליטה לא להחמיר את הוראות פיקוד העורף וחיכתה להערכת המצב שהתקיימה רק הבוקר ב-6:00. רק אז הוחלט באופן סופי שלא לקיים לימודים היום. ההחלטה להמתין לבוקר הכניסה את כולנו לתחושה של חוסר ודאות. יכולנו לצפות מהנהלת המקום בו אנו לומדות לקחת אחריות ולא למרוח אלפי סטודנטים עד השעות הקטנות של הלילה.

סטודנטים שמגיעים מכל רחבי הארץ נדרשים לצאת כבר בסביבות השעה שש בבוקר על מנת להספיק להגיע לשיעור הראשון בזמן, סטודנטים עם ילדים שעוד לא ידעו מה לעשות איתם, סטודנטים שהיו אמורים להגיע בטרמפים, ואולי הכי חשוב – פשוט לדעת מה קורה איתם.

משעות הערב המוקדמות, קבוצות הוואטסאפ הסטודנטיאליות התפוצצו מהודעות וויכוחים. סטודנטים רבים החליטו על דעת עצמם שלא להגיע ללימודים ולספוג את מנת החיסורים של הסמסטר או לסמוך על טוב לבו של המרצה שיחליט לוותר על בדיקת הנוכחות.

לפני 11 שנה, נהרג הסטודנט רוני יחיא בשטח המכללה כתוצאה מפגיעת קסאם בעת "שגרת חירום", ביטוי אותו טבע פיקוד העורף. כשהחלטנו ללמוד במכללת ספיר, ידענו במה זה כרוך. ידענו שזהו מוסד לימודים אקדמי שנמצא סמוך לרצועת עזה, ממש בקו האש. בפעם האחרונה שהרגשנו את זה על בשרנו, היתה כאשר בלון תבערה נחת בשדה שמול שער תקשורת במכללה וגרם לשריפה גדולה.

״את לא נוסעת ללימודים", אמר לי בן זוגי. "אני לא מוכן שתסכני את עצמך בשביל חיסור", אמר וצדק. אין אף אחד שיכול לקחת אחריות ולומר בביטחון מלא שלא יקום ארגון טרור קטן ברצועת עזה ויחליט שהפסקת האש לא לרוחו, במיוחד לאור השתיקה של ממשלת ישראל וטרם האישור המלא שלה על הפסקת אש בהסכמת שני הצדדים.

הנהלת מכללת ספיר, בשם לא מעט סטודנטים, לפעמים הבאות (וסביר שיהיו סבבים נוספים), קבלו החלטה אמיצה, אל תשאירו אותנו בחוסר ודאות ואם אי אפשר ללמוד בשקט – אז תנו לנו לישון בשקט.

אודות מערכת ספירלה

מערכת ספירלה
אתר חדשות ומגזין שמופעל על ידי הסטודנטים במסלול עיתונות במכללת ספיר. יש לכם סיפור בשבילנו? כתבו לנו במייל, פייסבוק או טוויטר. חשאיות מקצועיות מובטחות.

המלצת קריאה

מדוע אני לא חוגגת את יום העצמאות?

אם מדינת ישראל מגדירה עצמה כמדינה דמוקרטית מדוע היא אינה מעניקה שוויון הזדמנויות לכל אזרחיה? את יום העצמאות לא אחגוג כי הוא מזכיר לי עד כמה אני זוכה למעט התייחסות, לא רק כאישה אלא כאישה מוסלמית-ערבייה | דעה