זוג תמירונים בבריכות המלח באילת. צילום: רועי יצחק

מה הגבר הישראלי יכול ללמוד מהתמירון

הכל התחיל בטיול ומצלמה. באחד מהביקורים באילת טיילנו באזור בריכות המלח בסמוך לעיר. הבריכות הן חלק ממפעל תעשייתי לייצור מלח, ובו מאגרי מים מלאכותיים שמהווים מרחב מחייה ומזון המושך מגוון גדול וייחודי של בעלי כנף, ביניהם האנפה הארגמנית, החסידה השחורה, המגלן והפלמינגו. אם תשאלו את נועם וויס, מנהל מרכז צפרות אילת בחברה להגנת הטבע, כל שוכני הבריכות הללו די מאפילים על שכנם התמירון, שעושה רושם של ציפור "לא כזאת מעניינת". הבחירה אם כך לכתוב דווקא על התמירון, נובעת מסט התכונות החברתיות המיוחדות שלו, שהופכות אותו לבן זוג ולאבא מושלם.

בריכות המלח באילת, גן עדן לציפורים. צילום: רועי יצחק

בריכות המלח באילת, גן עדן לציפורים. צילום: רועי יצחק

מחפש את הזיווג. צילום: רועי יצחק

מחפש את הזיווג. צילום: רועי יצחק

במבט ראשון, ניתן להבחין שהתמירון הוא לא הציפור הכי יפה או בולטת, אפילו הקרקור שלו די מעצבן – לא נח לרגע. הנקבה מצידה משחקת אותה קשה להשגה דרך עדשת המצלמה. אולם התמירון הזכר 'לא פראייר' – הוא זה שבוחר מתי להיות לבד וכמעט תמיד נהנה מכל העולמות: מחוץ לעונת הקינון רואים אותו בלהקות מאוד גדולות, וכשמגיעה עונת הקינון, הוא מקים חלקת קינון פרטית, ומגן על מגרש המשחקים שלו מפני שכניו, ואף מרחיק אותם. אם כן, מדובר בציפור חברתית – אבל רק כשזה משתלם לה.

רומנטיקן מכונף

כמקובל בעולם החי, הזכר התמירון מרשים ובולט יותר מבת לווייתו. הוא ניחן בנוצות כהות וזוהרות, שמקנות לו גלימה שחורה ובוהקת. הנקבה גבוהה גם היא, אך אפרפרה יותר ובעלת כנפיים דהויות ו'חלביות' יותר. כשמגיע זמנו של התמירון להתבגר ולהגיע לפרקו, הוא פורש כנפיים בחיפוש אחר המיועדת, וכאן בדיוק המקום ללמוד ממנו דבר או שניים על חיים זוגיים ושוויוניים בינה לבינו. התמירון, כפי שמיד תיווכחו לדעת, מוכיח שהמונוגמיה עדיין לא מתה, וכך גם הרומנטיקה.

12792218_10153923193428480_2016740741456237307_o

התמירון מרשים יותר מבת לווייתו. צילום: רועי יצחק

אייל שוחט, צפר ומומחה לאקולוגיה של עופות, מסביר איך זה נראה: לאחר שהוא מוצא את שאהבה נפשו, מפעיל התמירון יכולות חיזור שלא היו מביישות אף מאהב איטלקי – הנקבה נעמדת ומורידה את צווארה בעדינות כלפי מטה, על קו המים שבהם היא משתקפת באצילות. התמירון מגיח מהצד ומפלס את דרכו בכדי לעבור מאחוריה, ואז מהלך סביבה בצורת פרסה, עד שהוא נעמד מולה בטקסיות אבירית. מדי פעם טובל הזכר את מקורו במים בכדי להתרענן, והנקבה נעמדת כמו פסל ולא זזה במשך דקות ארוכות, עד שהיא מוכנה להמשיך לצעד הבא – ההזדווגות. לאחר מעשה האהבים נשאר התמירון לחבק את זוגתו באמצעות כנפיו, והם משלבים מקור במקור. רומנטיקה כבר אמרנו?

אהבה בשחקים. זוג תמירונים בתעופה. צילום: רועי יצחק

אהבה בשחקים. זוג תמירונים בתעופה. צילום: רועי יצחק

דוגר בשוויון

כשמחליט הזוג המאושר למסד את הקשר, מאתרים שני בני הזוג נחלה, והתמירון פונה למלאכת בניית הקן, כשהנקבה יוצאת לעזור לו, מדי פעם. התמירון הוא חסיד גדול של איזון וחלוקה שווה בנטל. כשמסתיים תהליך הרבייה והנקבה מטילה ביצים, התמירון לא רק תומך בתהליך מהצד, אלא לוקח בו חלק פעיל – ודוגר על הביצים בעצמו. אם נעשה רגע הקבלה לעולמנו – תארו לכם גבר שיהיה מוכן לשאת תינוק בבטנו במשך ארבעה חודשים וחצי.

אב השנה

שתי תכונות נוספות שמאפיינות את התמירונים הן האמפתיה העצומה שהם מגלים כלפי צאצאיהם וכן כישורי משחק מפוארים שהופכים אותם להורים האולטימטיביים. חצי שעה לאחר שהגוזלים בוקעים מהביצה, הם חזקים דיים בכדי למצוא את מזונם בעצמם, והם מתפקדים בצורה עצמאית לצד הוריהם. כאשר מתקרב טורף, נכנסים ההורים לפעולה ומרחיקים את הטורף על ידי משחק ייחודי – הם מפרפרים בכנפיים ומתרוצצים למרחק על מנת למשוך את תשומת לבו, שטועה לחשוב שהם פצועים ומהווים טרף קל. כך נופל הטורף בפח ובעודו מנסה לתפוס אותם, למעשה מרחיק אותו התמירון האב ממטרתו המקורית – הצאצאים הרכים, שבינתיים כבר הספיקו להימלט.

אז אולי חיים בזוגיות הם לא דבר כל כך פשוט ומצריכים הרבה מאמץ והשקעה, אבל התמירון עושה את זה בהצלחה מרובה ומפשט את זה עבור כל הגברים: תהיה נאמן, תתחשב בצד השני, תגרום לזוגתך להרגיש שוות ערך במערכת היחסים – ואולי אז, תגיע לנחלה. 

בתמונה הראשית – זוג תמירונים בבריכות המלח באילת. צילום: רועי יצחק

סגור לתגובות.