מאת רועי אליקים
לאחר כחודשיים בבית שבו בשבוע שעבר מרבית התלמידים לבתי הספר והגנים. אך למרות המתווה של משרד החינוך לשמירה על הנחיות משרד הבריאות, יש הורים שחששו ממנו וסירבו לשלוח בחזרה את ילדיהם למוסדות החינוך.
קיילה אפלבאום, בת 38, מורה לספרדית בבית ספר לשפות בנתניה, סיפרה כי למרות שבבית הספר שלה חזרו לשגרה וכולם מגיעים, היא עדיין מפחדת לשלוח את שני ילדיה הקטנים לבית הספר היסודי. “אני רוצה לראות קודם כל שבאמת שומרים לאורך זמן על הכללים בבית הספר של הילדים שלי לפני שאני מחזירה אותם”, אמרה קיילה, אם חד הורית לילד בכיתה ג’ וילדה בגן חובה. “זה שיש הנחיות לא אומר שישמרו עליהם”, הוסיפה.
לדברי אפלבאום, היא מעדיפה לראות כיצד מתנהלת החזרה לשגרה במוסדות החינוך ורק לאחר מכן להשיב את ילדיה אליהם. “אם בשבוע הבא הכול יעבור חלק ולא יהיו הדבקות, אחזיר אותם למסגרת”. אפלבאום מעידה כי היא פחות חוששת לחזור לעבודתה, מאשר לשלוח את ילדיה למוסדות החינוך. “בכיתה שלי אני בשליטה מלאה על מה שקורה ואין שום בעיה לאכוף את הכללים וההנחיות. כולם משתפים פעולה וגם הכיתות שאני מלמדת בהן לא מלאות, כך שאין בעיה לשמור על מרחק בטיחות אחד מהשני”, הסבירה.
אורטל בן חכמון, בת 37 מבאר שבע ואם לארבעה ילדים, החליטה כי היא לא שולחת את שלושת ילדיה שבגילי מעון, גן חובה וכיתה א’ חזרה למוסדות החינוך. עיריית באר שבע הורתה על פתיחת מוסדות החינוך בכיתות א-ג כיומיים לאחר יתר המדינה. “התייעצתי עם חברים ועם אנשי מקצוע והם אמרו שעדיף לחכות שבועיים מאז החזרה ולראות מה המצב. אתה לא יכול לדעת איפה כולם מסתובבים ומה הם עושים. עם כל הרצון הטוב זה לא תלוי רק בגננות ובמורים”. בן חכמון רוצה לוודא שלא תהיה התפרצות נוספת לפני שהיא מחזירה את ילדיה למסגרות החינוכיות, “אם הכול יהיה בסדר עד יום ראשון, כלומר כשיעברו שבועיים ממועד החזרה, אז אני אחזיר את ילדיי”, הסבירה.
ינאי שני, המתגורר בקיבוץ דביר, אב למאיה שבכיתה א’, לאסף שבגן חובה ולאייל בן השנה וחצי, לא מעוניין כרגע לשלוח את ילדיו למסגרות החינוכיות. “אני לא יכול ולא רוצה לשלוח את הילדים שלי למסגרות החינוכיות כרגע. מדינת ישראל לא העלתה את כמות הבדיקות שהיא עושה ובגלל שלא העלו את כמות הבדיקות, אין לי מושג איפה הילד נמצא, עם מי הוא הולך, במי הוא נוגע, איך ההורים של הילדים האחרים שומרים על היגיינה ובאיזה מעגלים חברתיים הוא מסתובב”.
לדבריו, “כל עוד לא יעלו את כמות הבדיקות ולא בודקים כל ילד, והילד שלי הוא גם בגיל שבו לא חובשים מסכה, אני לא רואה מצב כזה (של החזרת הילדים למסגרות – ר”א)”. שני מעיד כי העובדה שהוא מתגורר בסמוך לסבא וסבתא שלו, מגבירה את החשש שלו מפי הידבקות של ילדיו במוסדות החינוך.
גם ליאת מאשדוד (41), אם לחמישה ילדים, מסרבת לשלוח את ילדיה הקטנים למסגרות החינוכיות. “יש לי שני ילדים בתיכון והם חזרו בגלל הבגרויות, אבל הילד שלי שבגן חובה ושני האחים שלו שבכיתה א’ וג’ כבר לא יחזרו השנה, הם ילמדו מהבית”. ליאת חוששת דווקא מחוסר זהירות מצד שאר ההורים, ולא בהכרח מצד מערכת החינוך. “גם ככה נשאר עוד חודש עד לסוף השנה לפני שיוצאים לחופש הגדול. אני מעדיפה שהילדים שלי יישארו עוד חודש בבית ולא יחזרו במצב הלא ברור הזה לכיתות שלהם. הם גם ככה כבר חודשיים בבית ולא בכיתה אז עוד חודש לא ישנה הרבה, בטח לא בגילם הצעיר”.
ממשרד החינוך נמסר בתגובה כי “ההגעה למוסדות החינוך היא וולונטרית, כלומר אין חובת הגעה”. כמו כן מסרו כי “כל העת יימשך ניטור אחר שיעורי התחלואה – במקום שבו יתפשט הנגיף, יוטלו מגבלות בריאותיות, והלמידה תתקיים מרחוק”. במשרד הבריאות הפנו את “ספירלה” למשרד החינוך.
