ענני לחות ושביל החלב, גן הפסלים במצפה רמון. צילום: יונתן אליכיס

“הסתכלתי לשמיים וזה היה פשוט ‘וואו’ אחד ענק”. מבט מקרוב אל מכורי חלל

מאת אור שוורץ

בראל אזים טאס היה קורא ספרי אסטרונומיה רבים בילדותו, אבל עם השנים זנח את התחביב. לפני עשור, עם גיוסו לצבא, קרתה תפנית שגרמה לו לחזור להתעניין בתחום, שלימים הפך לחלק בלתי נפרד מהחיים שלו. “זה קרה ביום חמישי בלילה, בסיס צאלים בדרום”, מספר אזים טאס, צלם אירועים במקצועו מחולון. “אני זוכר שהייתה הפסקת חשמל ונאלצנו לחכות מחוץ למגורים, יצאתי מהחדר וראיתי כמות מטורפת של כוכבים, אף פעם לא נתקלתי בדבר כזה מאז”.

צאלים הוא בסיס גדול שמפיק הרבה אור, הוא מתאר, לכן הפסקת החשמל גרמה לכוכבים להיראות בוהקים יותר. “התחלתי להתלהב, אני זוכר שזה היה פשוט ‘וואו’, ‘וואו’ אחד ענק. הרמתי טלפון לאבא שלי כשמולי ראיתי שביל לבן בשמיים. זה היה מחזה כל כך מרהיב שזה חיזק אצלי את הרצון להכיר ולדעת יותר על הכוכבים”.

כוכבים וערפיליות, מכתש רמון. צילום: יונתן אליכיס
כוכבים וערפיליות, מכתש רמון. צילום: יונתן אליכיס

אזים טאס החלק לחקור שוב את הנושא וגילה כי מדובר בשביל החלב – מצבור כוכבים גדול המכיל עננים וגז של אבק בין-כוכבי. “התחלתי לקרוא על כיפת השמיים, על ההיסטוריה של הכוכבים, על גלילאו ועל העובדה שיש הרבה חורים בירח”. פעם לא ידעו את מה שיודעים היום, אז, למשל, היו משוכנעים שכל הכוכבים הם אלילים.

“אני לא מאמין גדול באסטרולוגיה. עכשיו אני יודע הרבה יותר משידעתי לפני עשר שנים. כשהתחלתי לקרוא את ‘אנציקלופדיית הכוכבים’ של ד”ר יגאל פת-אל, אני זוכר איך נדהמתי לגלות שם כמות ידע מטורפת. זה כמו אוצר”. לפני שרכש את הטלסקופ הראשון הוא התעניין דרך ספרים, אבל כשהסתכל על הירח דרך הטלסקופ של חברו, המראה, לדבריו, שינה לו את החיים. “אמרתי לעצמי – זהו, אני חייב טלסקופ אחד משל עצמי”.

הירח. צילום: מיכאל קליקה
הירח. צילום: מיכאל קליקה

בשנים האחרונות תחום האסטרונומיה הולך ותופס תאוצה ברשתות החברתיות. יש אפליקציות כוכבים למתעניינים החדשים בתחום, כמו “Sky-safari”, הכוללת מפות של כוכבים, שמם ואת המרחק שלהם; ויש עמודי אינסטגרם, פייסבוק ויוטיוב שזוכים למיליוני עוקבים. כמו רבים שאוחזים בעמודים מלאי עוקבים, גם לאזים טאס התגבר הרצון להפיץ את הידע שלו עם שורה של סרטונים על הירח וכוכבי הלכת.

כעת, הוא עתיד לפתוח קבוצה בפייסבוק שתכלול תצפיות עם הסברה גם לקהל יעד צעיר כמו ילדים, ובצורה יצירתית. “אני רוצה להכיר את כל העולמות, לשמוע דעות על אסטרולוגיה, על אסטרופיזיקה ואסטרונומיה, אני אוהב לדעת איפה אני חי”.

יש מי שהיה שם לפני אזים טאס, אדם שנושא האסטרונומיה נמצא אצלו בדם כבר 40 שנה. “הפכתי את התחביב למקצוע של ממש”, מספר יונתן אליכיס, הבעלים והיוזם של קבוצת הפייסבוק הראשונה בארץ בתחום “אסטרונומיה+”. אליכיס התחיל ללמוד אסטרונומיה כבר מספרים שקרא בגיל שש, והמשיך להתמקצע בנושא עד שהגיע לחוג אסטרונומיה באוניברסיטת בן גוריון שבנגב. כיום הוא מתגורר בעיר באר שבע ובבעלותו עסק של מצפה כוכבים נייד. הוא מתמחה בצילום של שביל החלל המסתובב ומעביר סדנאות צילום אסטרונומיות ואירועים פרטיים, בהם גם פעילויות לכל המשפחה.

ערפילית הטריפיד, מקבוצת הכוכבים קשת. צילום: מיכאל קליקה
ערפילית הטריפיד, מקבוצת הכוכבים קשת. צילום: מיכאל קליקה

“פעם השתמשנו בפורומים כדי לדבר על נושא שמעניין אותנו, יכולנו לשתף חוויות, תמונות, לברר ולהגיב. מאז שהוקמה רשת פייסבוק, לא הוקמה שום קבוצה ישראלית בנושא. לכן, החלטתי להקים אחת בעצמי”. הקבוצה שברשותו הוקמה ב-2013 ומונה כיום 3,350 חברים פעילים.

עם מצפה הכוכבים הנייד שלו אליכיס מעביר פעילויות בנות שעה וחצי שבהן הוא מסביר על מערכת השמש, כוכב הצפון ומתנייד בהתאם לרמת החשיכה. “אני לוקח את הטלסקופ והמצלמה ומגיע”, הוא קובע. לדבריו, לחוויה הזו מגיעים אנשים מכל רמות הידע בתחום, משפחות עם ילדים, תיירים מחו”ל ואפילו זוגות עם הצעות נישואין, דבר שהופך את חוויות הצפייה בכוכבים לייחודית ביותר.

לאחרונה החל במיזם חדש, ארגון אירועים התנדבותיים לחובבים חדשים, הכוללים תצפיות חודשיות באזור מכתש רמון עד לשעה שלוש לפנות בוקר. במהלך התצפיות המשתתפים צופים בגלקסיות שביל החלב, ערפיליות וכוכבי לכת. “מי שמגיע מעוניין להתנסות ולקבל את אפקט החוויה של התצפית רגע לפני שמחליט לקנות ציוד משל עצמו, אני תמיד אומר להם שציוד טוב תלוי בתקציב, במטרה ובניידות”. בעקבות משבר הקורונה האירועים צומצמו, אבל בשגרה השתתפו בהם עד מאה איש.

כוכבים, מצפה רמון. צילום: יונתן אליכיס
כוכבים, מצפה רמון. צילום: יונתן אליכיס

המשיכה לשמיים עוברת גם מדור לדור. אביו של מיכאל קליקה הוא מהנדס פיזיקה. “יום אחד אבא שלי חזר הביתה עם מתנה, טלסקופ קטן, וראיתי איתו את הירח בפעם הראשונה. התרגשתי מאוד, היו שם כל כך הרבה פרטים שזה הרגיש כאילו אני טס מעליו”, הוא מתאר את הרגע שבו החל להתעניין בחלל. “ההורים שלי היו לוקחים אותי לבית קולנוע פתוח, הם היו צופים בסרט, ואני הייתי מתפעל מהשמיים ומהכוכבים”.

קליקה, כמו חובבי חלל אחרים, הוא נוסע כשאין ירח או זיהום אור עשרות קילומטרים אל המדבר, עמוס בציוד מקצועי השוקל כעשרות ק”ג, ומבלה את הלילה בתצפיות ובצילומים של אובייקטים שמיימיים עם חבריו. “אנחנו אוהבים את זה כל כך שאנחנו מוכנים להשקיע את מירב המאמצים, האנרגיה והזמן בשביל זה. כשאנחנו חוזרים הביתה, אנחנו מנתחים את ה’פריימים’ על ידי תוכנות אסטרונומיות ייעודיות. זה לוקח שעות”. לליקוי החמה האחרון בחודש יוני הוא נערך כבר ביום שלפני, “כבר בלילה הרכבתי את הציוד, החצובה. לא רציתי לבזבז זמן”.

סגור לתגובות.