כיכר המכללה ריקה, לא רק בגלל הקורונה.  צילום ארכיון

שביתת הסגל הזוטר נמשכת חמישה שבועות; סטודנטים: "אנחנו נופלים בין הכיסאות"

ככל שהשביתה נמשכת, גוברים הקולות בקרב הסטודנטים שמוחים על הפגיעה בהם. עם מערכת שעות חסרה, רבים מהם תומכים בזכות המרצים לשבות – אך קוראים לפתרון

בעוד ששביתת הסגל הזוטר במכללת ספיר נמשכת זה השבוע החמישי ברציפות במחאה על תנאי העסקתם, הולכת וגוברת גם הפגיעה בציבור הסטודנטים. אלה, שחיכו ששנת הלימודים תשפ"א תיפתח ב-25 באוקטובר, נותרו כעת כמעט ללא קורסים במערכת – ובתחושת החמצה קשה על ההתחלה שלה ציפו.

>> כמה מרצים לוקחים חלק בשביתה ומה בכלל הם דורשים? 

נדמה היה שככל שתימשך השביתה, כך יגברו קולות ההתנגדות בקרב הסטודנטים – אך עולים דווקא קולים מגוונים יותר ויותר. ד' (שביקש להישאר בעילום שם), סטודנט במחלקה למשפטים, אומר כי הוא תומך בשביתה ובזכות המרצים לשבות, אך מוסיף כי "מלחמה שהיא על חשבון הסטודנטים, שהם החלשים, היא כנראה מלחמה עם תוצאה שתהיה לא טובה לצד החלש". ד' אומר כי בתקופה כלכלית קשה זו, סטודנטים רבים "נלחמים בשיניים כדי להתקיים". לדבריו, "אני אישית נלחם כלכלית כדי להמשיך ללמוד בצורה ראויה, ולכן נראה ששביתה במועד כזה היא ניצול של המצב על חשבון החלש".

כמו ד', סטודנטים רבים תומכים ומבינים את הצורך בשביתה, אך מוחים על כך שההתחשבות בסטודנטים נדחקת הצדה. נועה ורטנברג, סטודנטית שנה א' במחלקה לתרבות, יצירה והפקה, מספרת כי התחושה העיקרית היא שהסטודנטים נשארו תלויים באוויר, ללא תוכנית חלופית ובלי מי שינחה אותם. לדבריה מצטרף גם בן אריה לוין, סטודנט שנה ב' במסלול רדיו במחלקה לתקשורת. "לאף אחד לא אכפת מהרווחה שלנו", הוא אומר.

בן אריה לוין. מרגיש שלאיש לא איכפת מרווחת הסטודנטים. צילום: גל חיים

על הפגיעה בסטודנטים מספרת גם נועה עטיה, סטודנטית שנה ב' במסלול שיווק דיגיטלי במחלקה לתקשורת. "אני מבינה שהמרצים במצב בעייתי ושתנאי ההעסקה שלהם לא מספקים, אבל אנחנו נופלים בין הכיסאות ולא מקבלים אף מענה. אנחנו בסך הכל רוצים לסיים את התואר ולהתחיל את החיים שלנו". היא מוסיפה כי היא מאוכזבת במיוחד מהשביתה, לאור העובדה שבשנה ב' יש את מירב העשייה שלה חיכתה.

נועה עטיה. סבורה שהסטודנטים לא מקבלים מענה. צילום: יוסי קדיש

ואולם, כמה מהסטודנטים סבורים שהמרצים אינם האשמים בשביתה. לדברי ורטנברג, היא מקווה שהסגל הזוטר יקבל את מבוקשו, ושהאחראים למצב יישאו באחריות ויפצו את הסטודנטים. כמוה, אריה לוין אומר כי המרצים "עשו את האקט הזה בלית ברירה". לדבריו, אין המשמעות היא שהפגיעה בסטודנטים מוצדקת, אבל "אנחנו לא צריכים לכעוס על המרצים, אלא על אלו שהביאו אותם למצב הזה".

מחאת סטודנטים על שביתת המרצים ב-2018. צילום: אופיר ליבה

מחאת סטודנטים על שביתת המרצים ב-2018. צילום: אופיר ליבה

כל עוד נמשכת השביתה, בקרב הסטודנטים גוברים תחושת ההחמצה על הזמן שאובד, והקושי על השגרה הלא פשוטה שנפלה בחיקם. בין אם הם תומכים בשביתה ובמעשי המרצים או לא, רבים מהם חושבים כי יש לסיימה – ולהפסיק את הפגיעה בציבור הסטודנטים.

סגור לתגובות.