“זה ממש כמו מפעל. היו מלא חדרים של חיסונים כל מי שבא התחסן ויצא, עניין של שלוש דקות”, מספרת טל צלוביץ’, סטודנטית שנה ג’ במחלקה לתקשורת במסלול שיווק דיגיטלי. אף שהנחיות משרד הבריאות מתירות עתה רק לבני 40 ומעלה להתחסן, צלוביץ’– בת 24 – מתארת כי לא נתקלה בקושי להתחסן לפני כשבועיים בבאר שבע. “הלכתי כי שלחו הודעה שיש חיסונים מיותרים. שאם לא יגיעו יזרקו לפח”, אומרת צלוביץ’. “אני חושבת שקודם כל המבוגרים צריכים להתחסן אבל הייתה הזדמנות אז קפצתי עליה”. היא מוסיפה כי לא נשאלה על גילה. “נתתי את הכרטיס, שאלו את השאלות הרגילות. אני לא נראית בת 60, אז אני מאמינה שהאחיות שמו לב”.
לפי נתוני משרד הבריאות מהשבוע שעבר, צלוביץ’ איננה יחידה: כ-5% מהמתחסנים כיום הם בגילים 29-20. אחד מהם הוא מיכאל הרר, בן 26, גם הוא סטודנט שנה ג’ במסלול שיווק דיגיטלי. הוא מספר שהלך להתחסן בדימונה, שם נשארו גם כן עודפים. “היה מבצע חיסון במעון לחוסים בעלי מוגבלויות נפשיות בדימונה. פתחו את זה גם לקהל הרחב אז הלכתי. זה לא היה מטעם קופה מסוימת, אלא מטעם מד”א”, הוא מספר.
בשונה מצלוביץ’ והרר, צעירים אחרים ניגשו באופן יזום לבדוק אם יוכלו להתחסן למרות גילם. אביתר אדה בן 26, סטודנט במסלול רדיו, אמר כי הלך עם משפחתו לקופת חולים כללית וחיכה לראות אם יוכל להתחסן, למרות שלא קבע תור. “כולם נכנסו, גם מוזמנים וגם כאלה בלי תור. בקופת חולים לא עשו בעיה, פשוט נכנסנו, לקחנו מספר, חיסון ושלום” אומר אדה. לדבריו מצטרפת פז קרפ, בת 24, גם היא סטודנטית במחלקה לתקשורת. “התחסנתי בסורוקה. פשוט הגענו, העברנו כרטיס וקיבלו אותנו”, היא מתארת. “לא נלחמתי על החיסון או המצאתי תירוצים, פשוט הלכתי לראות אם מתאפשר. כל יום נזרקים מלא חיסונים. אז מה עדיף, שיזרקו או שייתנו לצעירים?” היא מסכמת.
הארבעה מספרים כי בחרו להתחסן מאותן סיבות: הרצון לחזור לשגרת החיים שהייתה להם לפני עידן הקורונה ולשמור על ההורים והמשפחה. לחלקם היו גם סיבות נוספות: “הקורונה הביאה אותי ואת החברים שלי למצב נפשי לא קל”, אומר הרר. “בדידות חברתית, חוסר תחושת ניעות, העולם עומד ולא באמת זז. החיסון שווה את הסיכון”.
עם זאת, ייתכן שבקרוב צעירים יוכלו לקבוע תור ולהתחסן אם ירצו בכך. בימים האחרונים בוחנים במשרד הבריאות ובקופות החולים את האפשרות לפתוח את מבצע החיסונים לקהל הרחב, ללא הגבלת גיל.
