תור לקבלת חיסון ברהט, בשבוע שעבר. צילום: עביר אלהזייל

רק 20% מבני 60 ומעלה בפזורה הבדואית חוסנו – לעומת 73% באוכלוסייה הכללית

נתוני משרד הבריאות מגלים כי שיעור המתחסנים בשגב שלום, כסייפה, חורה ורהט נמוך במיוחד. התושבים מספרים על חשש מהחיסון, אך ביישובים מזהירים מפני מידע שגוי שמופץ ברשתות החברתיות

שיעור המתחסנים מעל גיל 60 בארבעת היישובים הבדואים הגדולים בדרום עומד על 20% – נמוך משמעותית משיעור המתחסנים באוכלוסייה הכללית, שעומד על 73%. כך לפי נתוני משרד הבריאות שפורסמו בשבוע שעבר (12.1). מפילוח הנתונים מתברר כי שיעור ההיענות הנמוך ביותר ביישובים הללו היה בשגב שלום, שם עומד שיעור המתחסנים על 4.89% מבני ה-60 ומעלה. בכסייפה התחסנו 10.03% בחתך אוכלוסייה זה, בחורה 12.93% וברהט 26.54%.

אחוז המחוסנים מעל גיל 60 בארבעת יישובי הפזורה

אחוז המחוסנים מעל גיל 60 בארבעת יישובי הפזורה

ד"ר עת'מאן אלקרינאוי, רופא בקופת חולים כללית ברהט, מסביר כי שיעור ההתחסנות הנמוך נובע ממידע שגוי שמופץ ברשתות. "מעט בדואים מתחסנים נגד הנגיף כי יש הרבה פייק ניוז וסרטונים עם מידע שגוי שמסתובבים ברשתות החברתיות", אומר אלקרינאוי. "כל הטענות הללו לא נכונות. לפי כל הנתונים המדעיים החיסון הזה מצוין, ורק מעטים מדווחים על תופעות לוואי".

אחות בקופת חולים כללית ברהט: "חיכינו שנה לחיסון הזה – אל תושפעו מהרשתות החברתיות ומהמידע השגוי"

שפא אלטלאלקה, אחות בקופה, סיפרה כי בימים האחרונים יש עלייה במתחסנים מרהט. "הרבה אזרחים יהודים מגיעים אלינו לקבל חיסון ברהט, לעומת שיעור מאוד קטן של אנשי רהט שהגיעו. אבל לאט לאט אנחנו רואים גידול במספרים". לדברי אלטלאלקה, צריך לעודד עוד אנשים לקבל את החיסון. "חיכינו שנה לחיסון הזה – אל תושפעו מהרשתות החברתיות ומהמידע השגוי", היא ממליצה.

ראש עיריית רהט מתחסן, בשבוע שעבר. צילום: עביר אלהזייל

ראש עיריית רהט מתחסן, בשבוע שעבר. "אין פתרון חלופי לחיסון", אמר. צילום: עביר אלהזייל

ראש עיריית רהט מתחסן, השבוע צילום: עביר אלהזייל

את החששות מקבלת החיסון מפרטת סנדוס, בת 24 מהיישוב הבדואי חורה. היא אומרת שככלל אין לה חשש מחיסונים, אך לדבריה "אני לא יכולה לסמוך על מערכת הבריאות הישראלית". היא מוסיפה כי "אף אחד לא יכול להבטיח את התוצאות של החיסונים, והדיווחים על אנשים שנפטרו אחרי קבלת החיסון מלחיצים. גם מידע שאני קוראת ברשתות גורם לי לחשוש".

סארה מרהט: "אנשים עברו שנה של לחץ נפשי, חברתי וכלכלי – וזה גורם להם להיות סקפטיים ביחס לחיסון"

יסמין, תושבת רהט בת 48, מספרת כי הדבר המרכזי שמטריד אותה הוא אי-הוודאות. "אני שואלת את עצמי מה עלול לקרות לי אחרי לקיחת החיסון? איך זה ישפיע עליי?". היא מוסיפה כי בקהילה שלה מדברים על החששות מהחיסון: "אני לא מאמינה שייצרו חיסון נגד קורונה בתקופה קצרה – לכן אני מוותרת עליו".

ראש עיריית רהט ותושב שהגיע להתחסן בכללית. צילום: עביר אלזהייל

ראש העיר רהט ותושב שהגיע להתחסן, בשבוע שעבר. צילום: עביר אלזהייל

ואולם, יש בחברה הבדואית מי שבוחרים לקבל את החיסון. בעודה עומדת בתור לחיסון בקופת החולים, סארה בת 43 מרהט מנסה להסביר את ההימנעות הנרחבת: "אנשים עברו שנה של לחץ נפשי, חברתי וכלכלי – וזה גורם להם להיות סקפטיים ביחס לחיסון". היא אומרת כי צריך לארגן קמפיינים של מודעות ולעודד אנשים להתחסן, "פייק ניוז ברשתות החברתיות משפיע על אנשים, וגם חוסר הבהירות לגבי החיסון. זה גרם לאנשים לומר 'תנו לאחרים להתחסן לפנינו'".

בקמפיינים הללו מתעסק כעת פאיז אבו סהיבאן, ראש העיר רהט. "בשבוע האחרון אני רואה עלייה במספר המתחסנים, לאחר שעשינו מאמצים רבים ויצרנו קשר עם תושבים ברשתות חברתיות ובטלפון. אנחנו מבחינים בתנועה טובה של אנשים להתחסן". כשרק החל מבצע החיסונים, הוא מספר כי זיהה פחד וחרדה בקרב התושבים. כדי להעלות מודעות, קיבל בעצמו את החיסון. "אין פתרון חלופי לחיסון", מבהיר אבו סהיבאן. "זה הפתרון היחיד כדי להתגבר על מגפת הקורונה ולחזור לחיים נורמליים".

סגור לתגובות.