המפגש הספונטני בפארק הסופרים. צילום: ירדן סמואל

הסטודנטים שיצאו מחוץ לזום: "נמאס לראות רק ריבועים שחורים"

הלמידה מרחוק יוצרת ניתוק חברתי, אך המצב קשה במיוחד עבור סטודנטים שנה א' - שהתחילו ללמוד מבלי להכיר אף אחד. בשל המצב, יש סטודנטים שהחליטו לקחת יוזמה ולהכיר באמת את חבריהם ל"ספסל" הלימודים

"מה שהלחיץ אותי היה שרוב החברים שלי לתואר גרים בדרום, ואני גרה במרכז. שאלתי את עצמי איך יהיו לי חברים? אח שלי סיים תואר בספיר לפני שנתיים והתבאסתי שלא אחווה אווירה סטודנטיאלית כמו שהוא חווה", מספרת מאי שיימן, דיילת אל על שמתגוררת בגני יוחנן, ליד רחובות. אחרי שהוצאה לחל"ת, החליטה לנצל את הזמן הפנוי ולהתחיל ללמוד תקשורת בספיר. אך החששות של מאי החלו להתפוגג בתחילת שנת הלימודים, כשאחד הסטודנטים פתח קבוצת ווטסאפ משותפת. לאט לאט הצטרפו אליה כולם. "לא הכרנו בכלל לפני. ראיתי שהקבוצה הפכה לפעילה, ואמרתי לעצמי שנמאס – אין מצב שנישאר בריבועים השחורים של הזום", אומרת שיימן. "לקחתי יוזמה בשבועיים הראשונים ללימודים וכתבתי לכולם: 'מי שמעוניין מוזמן לבוא אליי, עוד שלוש שעות, תתארגנו ותביאו איתכם כל מה שבא לכם'. צירפתי את הכתובת ונתתי לדברים לקרות מעצמם".

הסטודנטים שנתקלו בהזמנה של מאי לא נשארו אדישים, והחלו להתארגן בקבוצות כדי להגיע אליה. "פתאום היינו 20 חבר'ה, אנשים הגיעו מאופקים, משדרות, מאשקלון, מאשדוד… היו כאלה שבאו גם מבאר שבע", אומרת שיימן. כולם יצאו מהפיג'מה, והגיעו להכיר מעבר למסך. "אפשר להגיד שקיבלנו כאפה – לא ידענו אפילו את השמות אחד של השני. פתאום הבנו מה אנחנו מפספסים ואיזה כיף שנפגשנו", היא מוסיפה.

מאי וחברותיה לתואר. צילום: מאי שיימן

מאי וחברותיה לתואר. צילום: מאי שיימן

אחרי שלושה ימים שיימן הזמינה אליה שוב את כולם, והקבוצה הלכה וגדלה. "ככה התחלנו להתגבש לקבוצות ויצרנו לעצמנו את החברויות שלנו. המפגשים החברתיים שנוצרו הביאו לארגון מפגש פתיחת שנה עם ליאור סושרד: הוא היה בזום אבל אנחנו עשינו צפייה קבוצתית משלנו, הבאנו בירות ואוכל ועשינו מסיבת פתיחת שנה – כמה שאפשר".

ירדן סמואל, גם היא סטודנטית שנה א' במכללת ספיר, חששה בעיקר מהעובדה שתמצא את עצמה יושבת ללמוד לבד בתקופת המבחנים. "אני בן אדם מאוד חברותי, החלטתי לשאול בקבוצה של באר שבע שנה א' מי רוצה להגיע ולשבת בפארק הסופרים", מספרת סמואל, שמתגוררת בעיר. היא אומרת שחיפשה להכיר סטודנטים בסביבתה הקרובה, למקרה שיוטלו עוד סגרים. "כבר בפעם הראשונה שישבנו היינו 15 סטודנטים. הייתה קצת מבוכה אבל ניסיתי לתת לכולם תחושה שהם מוזמנים", מספרת סמואל. "אמנם המפגש הפרונטלי היה קצת מוזר, אבל מצד שני מזהים חלק מהאנשים מהזום והיה גם חיבור טוב. כולם רצו למצוא חברים חדשים". לפי סמואל, העובדה שמתקיימים מפגשים חברתיים מקלה על כך שאין לימודים פרונטליים במכללה. "אנחנו כבר רגילים לזום, אבל היתרון הוא שעכשיו אנחנו גם מגובשים יותר ומכירים אנשים באזור שלנו", היא מוסיפה.

איתי דקל, סטודנט שנה א' בתקשורת בספיר, אומר בחיוך שמפגש חברתי מהסוג שמתארגן באופן ספונטני, "הוא כמו הפרעת קשב וריכוז אחת גדולה". הוא מספר על קבוצת חברים שהתגבשה ועל החיבור המהיר שנוצר בין כולם. "הלכתי לפאב שדרות עם חבר מהבית וזיהיתי מהזום שתי בנות שלומדות איתי בתואר. פתאום זה הפך לערב ממש כיף – סתם כי פשוט זיהיתי אותן מהזום", אומר איתי.

סגור לתגובות.